The rain s are falling from the skies
None on them are identical and I see
Them falling, growing roses and anemones
On the grave which once was so known
In the air have smell of mould. And the flowers
Withering on the closed window and the vapors
Are collecting on them and painting to me
The limits that I never love to look
At them because I blurred my way and didn't want
To go back to my field and to the moon which told me
His story and with the knocking of the s on my window
And I'm keeping to remember and to embrace the fog
Which warping the rain underneath my anemones
Grave
קברי כלניות
טיפות הגשם יורדות מהשמיים
אף אחת מהן לא זהה ואני רואה
אותן נופלות, מצמיחות ורדים וכלניות
על הקבר שפעם היה כל כך מוכר
באוויר יש ריח של עובש. והפרחים
נובלים על חלוני הסגור והאדים
מתאספים עליהם ומציירים לי את
הגבולות שאף פעם לא אהבתי להסתכל
עליהם כי טשטשתי את דרכי ולא רציתי
לחזור לשדה שלי ואל הירח שסיפר לי
את סיפורו ועם נקישת הטיפות
על חלוני
אני ממשיכה להיזכר ולחבק את הערפל
העוטף את הגשם מתחת לקבר
הכלניות שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: