Climbing up the stairs in view of the smoke
smell which carried in the air, searching for the fire remains that still
stayad from the cigarette he lit, to raise his image in my mind
vague and unclear, the smoke is painting him and I'm trying to
disperse everything, to blur and breath, that will fill the holes,
which would return me to the ground and tear off my white wings.
The room returning back in time with every touch of mine in the places
that there the smoke touches, to imagine his voice whispering in my ear
words from sugar, and his hand warm touch passing on my body, leaving in me
will for more from his touch, from the smoke which always get out from his mouth when his lips
held the cigarette which left lighting in the astray. To feel the clean air
coming in through the open window and to come back to my time there the cigarette is
ending and all what left from it is just dust, until his voice
heard in the open door with another cigarette. New smell for new memory.
ענני עשן.
מטפסת במעלי המדרגות לנוכח ריח
העשן הנישא באוויר, מחפשת את שרידי האש שעוד
נשארו מהסיגריה שהדליק, להעלות את דמותו בראשי
מעורפלת ובלתי ברורה, העשן מצייר אותו ואני מיד מנסה
לפזר את הכול, לטשטש ולנשום, שימלא את החורים,
שיחזיר אותי לאדמה ויתלוש את הכנפיים הלבנות שלי.
החדר חוזר אחורה בזמן עם כל מגע שלי במקומות
שבהם העשן נוגע, לדמיין את קולו לוחש לי באוזן
מילים מסוכר, ומגע ידיו החמות עובר על גופי, משאיר בי
רצון לעוד מהמגע שלו, מהעשן שתמיד יצא מפיו כששפתיו
אחזו בסיגריה שנשארה דולקת במאפרה. להרגיש את האוויר
הנקי נכנס דרך החלון הפתוח ולחזור לזמן שלי בו הסיגריה
מסתיימת וכל מה שנשאר ממנה זה רק העפר, עד שנשמע
קולו בפתח הדלת עם סיגריה אחרת. ריח חדש לזיכרון אחר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: