They are carrying me away above the stream water
getting carried away where the wind will want, freely they are floating
without a fear that they would disappear, among feathers which flying too in the wind
passing above white clouds and gone, to try to hold
everything not to cut off from them. To feel the falling pain
to get up on the fee, to see that the ground stained my body,
to forget the floating above the ground, they are passing on my face
transparent and fragile, they are whispering to me, you shouldn't trust us,
the ground is blooming in me flowers which shattering them, leaving me to hold
her, because she would never leave, she promised me, she let me to look at their beauty
of creatures which wilts with the time, Sitting in field of flowers, watching the skies
blooming them and letting them to hover, to cooperate or refuse me,
to be afraid as me, to cause others to trust them, to hover above everything
when they didn't say their name, bubbles, strange name.
בועות:
הן נושאות אותי איתן הרחק על פני זרמי המים,
נסחפות לאן שהרוח תרצה, בחופשיות הן מרחפות
בלי פחד שייעלמו, בין נוצות שעפות גם הן ברוח,
חולפות על פני עננים לבנים ונעלמות, לנסות להיאחז
בכול כדי לא להתנתק מהן. להרגיש את כאב הנפילה
לקום על הרגליים, לראות שהאדמה הכתימה את גופי,
לשכוח על הריחוף מעל פני הקרקע, הן עוברות על פניי,
שקופות ושבריריות, הן לוחשות לי, לא היית צריכה לבטוח בנו,
האדמה מפריחה בי פרחים המנפצים אותן, משאירה אותי להיאחז
בה, כי לעולם לא תעזוב, היא הבטיחה לי, נתנה לי להביט ביופיים
של יצורים שקמלים עם הזמן. יושבת בשדה פרחים, מתבוננת בשמיים,
מפריחה אותן ונותנת להן לרחף, לשתף פעולה או לסרב לי,
לפחד כמוני, לגרום לאחרים לבטוח בהן, לרחף מעל הכול
כשלא אמרו לי את שמן, בועות, שם מוזר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
