His green eyes are giving my imagination
again to paint fields of flowers, to keep the reality
,away from me, to look at them hours and let the time
to pass, let the reality to knock at the door and to take him from me,
giving him back to the closet, closing eyes, imagining his warm
breathes on the nape, to feel the shiver in my body to his cold
hands touch, to refer the moment as though tomorrow is my last day,
the cold wind is giving me back to the ground. Games of escaping
and returning to the same room with the view to the sea. My eyes are
traveling to them on the wall
searching for them, green eyes, with fields inside them,
to slip away again from their hands of the reality, to taste and spit
the same sweet and addicted taste of cursed freedom and to wonder
about those eyes behind the closet, which getting out then I miss
him.
עיניים ירוקות
עיניו הירוקות נותנות לדמיון שלי,
שוב לצייר שדות עם פרחים, להרחיק ממני
את המציאות, להביט בהן שעות ולתת לזמן
לעבור, לתת למציאות לדפוק בדלת ולקחת אותו ממני,
מחזירה אותו לארון, עוצמת עיניים, מדמיינת את נשימותיו
החמות על העורף, להרגיש את הצמרמורת בגופי למגע ידיו
הקרות, להתייחס לרגע כאילו מחר זהו יומי האחרון,
הרוח הקרה מחזירה אותי לאדמה. משחקי בריחה
וחזרה לאותו חדר עם נוף לים. עיניי מטיילות להן על הקיר
מחפשות אותן, עיניים ירוקות, עם שדות בתוכן,
לחמוק שוב מבין ידן של המציאות, לטעום ולירוק את
אותו טעם מתוק וממכר של חופש ארור ולתהות
על אותן עיניים מאחורי הארון, שיוצאות כשאני מתגעגעת
אליו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: