Another second behind a cold mirror,
the smile is spreading, the laugh stayed behind walls of crystal,
the last remains of innocence disappeared, walls...
It's all what left from me, to sit on a chair and to touch the fake freedom
to lose slowly the sanity and pieces from my body that the butterflies
took with them, to know that you're watching me behind the mirror,
smiling for you pleasure, seeing me losing my mind,
leaving me weak and fragile, to see the world
that I can't be part of him, they are closing on me
Taking the air which never left, holding
the madness that will build for me reality. To behave as usual
To breathe, to imagine the walls crumbling even if they are not...
Just not to let you win, war which will break me
and would give you me, as a prize
אהבה
עוד שנייה מאחורי מראה קרה,
החיוך מתפשט, הצחוק נשאר מאחורי קירות הבדולח,
שאריות התמימות האחרונות נעלמו, קירות..
זה כל מה שנשאר ממני, לשבת על כיסא ולגעת בחופש מזויף
לאבד לאט את השפיות ופיסות מגופי שהפרפרים
לקחו איתם, לדעת שאתה צופה בי מאחורי המראה,
מחייך להנאתך, רואה אותי מאבדת את דעתי,
משאירה אותי חלשה ושברירית, לראות עולם
שאיני יכולה להיות חלק ממנו, הם סוגרים עליי
לוקחים את האוויר שמעולם לא עזב, אוחזת
בשיגעון שיבנה לי מציאות. להתנהג כרגיל
לנשום, לדמיין את הקירות מתפוררים גם אם הם לא..
רק לא לתת לך לנצח, מלחמה שתשבור אותי
ותיתן לך אותי, כפרס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: