To travel among the last moments of cold that the winter left,
the remains of the snow which didn't melt, between the flowers that woke up
to feel the wind which stayed in her more remains of the ice of the winter.
In the middle of the field, showed up the piano which playing magical melodies,
the flowers are getting up from their place and taking me with them, to dance
to the sounds of the melodies of the piano. To see my body fall apart
to pieces which becoming to butterflies with each step, and the remains of the snow
covering the sleeping trees falling on the butterflies that shattering to shards
until there is no remain for my body except for my smile which stayed to float in the air
with dancing flowers, and my body shows up in the field and dancing with the flowers
disappears and connecting again, and the floating smile is chasing after him when the butterflies
disappearing and shattering, to chase and not to touch... To think that it would never end
and to wake up to spring morning, when all what was, were just a dream
אביב לריקודים.
לטייל בין רגעי הקור האחרונים שהשאיר החורף,
שאריות השלג שלא נמס, לבין הפרחים שהתעוררו
להרגיש את הרוח שנותרו בה עוד שאריות הקרח של החורף.
באמצע השדה, הופיע פסנתר המנגן מנגינות קסומות,
הפרחים קמים ממקומם ולוקחים אותי איתם לרקוד
לצלילי המנגינה של הפסנתר. לראות את גופי מתפרק
לחלקים ההופכים לפרפרים עם כל צעד, ושאריות של שלג
המכסות את העצים הישנוניים נופלים על הפרפרים שמתנפצים לרסיסים
עד שלא נשאר זכר לגופי מלבד חיוך הנשאר לרחף באוויר
עם הפרחים המרקדים, וגופי מופיע בשדה ורוקד עם הפרחים,
נעלם ומתחבר מחדש, והחיוך המרחף רודף אחריו כשהפרפרים
נעלמים ומתנפצים, לרדוף ולא לגעת.. לחשוב שזה לעולם לא יגמר
ולהתעורר אל בוקר אביבי, כשכל מה שהיה, היה רק חלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: