Among the unclear limits of logic I'm traveling
blur walkway and lack of logic which leading me
to you, the illusion and the feeling of hovering,
curious and hypnotized walking among those
places that from them wafting your dilute smell
in the smell of the desire of both of us but you are disappearing
with the smoke, my mind is lying to me and leading me on
the way I created inside the rational world
and the logical to run away from you, in my head I'm
painting your strong hands
holding my fragile bones and on my face
growing a smile, everything is a part from the illusion that I'm
giving to myself, to embrace the pain
you award to me , to keep chasing after you because my love to the pain have no end.
50 גוונים של אפור.
בין גבולות הגיון לא ברורים אני מטיילת,
שביל מטושטש וחסר הגיון שמוביל אותי
אלייך, התעתוע ותחושת הריחוף,
מסוקרנת ומהופנטת מהלכת בין אותם
מקומות שמהם נודף הריח שלך המהול
בריח התשוקה של שנינו אך אתה נעלם
עם העשן, מוחי משקר לי ומוביל אותי על
השביל שיצרתי בתוך עולם רציונאלי
והגיוני כדי לברוח אלייך, בראשי אני
מציירת את הידיים החזקות שלך
מחזיקות בעצמותי השבריריות ועל פניי
צומח חיוך, הכול חלק מהאשליה שאני
נותנת לעצמי, כדי לחבק את הכאב
שאתה מעניק לי, להמשיך לרדוף אחרייך כי לאהבתי לכאב אין סוף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: