כל פעם שיש את יום השואה אני רואה את הסרטים שמקרינים, מידי פעם כזה לא תמיד כשאני רואה, וכל פעם.. זה על פולין, נכון בפולין היה רצח, הייתה שואה בכל אירופה זה קרה וזה יהיה הדבר הכי קרוב למה שסבתא שלי חוותה, ניצולת שואה מרומניה היא וסבא שלי ז"ל, שנפטר לפני שנתיים, הם היו גיבורים מבחינתי, הם נשלחו למכנות עבודה ושרדו את ההשמדה, ולחיות על קליפות תפוחי אדמה ולחם עם עובש? אף אחד מאיתנו לא היה שורד, הלוואי והייתי יודעת משהו אבל אין שום סרט תיעודי על יהדות רומניה, כלום, אולי פעם ב2002 אם אני לא טועה היה סרט.. לא ראיתי אותו ואני מצטערת על זה ומאז שום דבר כאילו תרבות שלמה מעולם לא הייתה קיימת, מצטערת שאני לא יודעת כמעט כלום על מה שסבתא שלי עברה ושאני לא יכולה לשאול אותה כי היא חולת דמנציה שזה חיידק שאוכל את המוח לאט לאט.. אני בטוחה שהיו לה סיוטים מהמלחמה, ושהחיידק בא בעקבותיה, היא מעולם לא רצתה לדבר על זה וחבל שלא לחצתי עליה, היא בן אדם מדהים, למרות שלא נשאר ממנה דבר.. רק גוף שנושם ולא ידוע אם היא אוכלת בכלל. כואב לי הלב עליה ורוצה מכל הלב שאלוהים יגאל אותה מזה, כואב לי להגיד את זה אבל זאת האמת המרה, כואב לי לראות את המצב הזה. טוב, אלה החיים, בכל אופן, כשאני מסתכלת על הסרטים ואני תמיד חושבת שפספסנו מישהו, כמעט 4 מאות אלף יהודים שחיו ברומניה פשוט התאדו באוויר, בלי שאף אחד יזכור אותם או ידע מה קרה שם לא אכפת לי שרומניה הייתה בעלת ברית של הגרמנים גם שם הייתה שואה, גם שם רצחו יהודים, חיסלו כמעט את כל המשפחה של סבתא וסבא שלי, ובכל שנה מתים יותר ויותר ניצולים.. שאיתם נקברים כל הסודות האפלים ואנחנו תלמידים שלומדים על זה, לוקחים הכל כמובן מאליו, ואומרים לי שאני יותר מידי אוחזת בזה, סליחה אבל אם אני לא אחוז בזה אף אחד לא יעשה את זה בשבילי אז איפה הלזכור ולא לשכוח? אם אנחנו שוכחים חלק מאיתנו, איפה הלזכור ולא לשכוח אם אנחנו לוקחים את הכל כמובן מאליו כי אנחנו לומדים את זה וזה לבגרות שלנו, אף אחד לא מבין מזה באמת לדעת שרודפים אותך בעולם כי אתה יהודי, שונאים אותה כי אתה יהודי, כי אתה שונה ואם זה לא מספיק אז גם אנחנו גזענים, שנאה מטומטמת. ולצערי גם אם הייתה שואה נוספת שאת זה אני לא מאחלת, אף אחד לא היה מבין כלום והם יקחו את הכל כמובן מאליו ויגידו לי "בר זה כבר קרה" אז תרשו לי להגיד לכם, שעם כל הכבוד ויש לי, זה לא סתם עוד חומר בהסטוריה, זה חלק מהעם שלנו שעד שזה לא מגיע למשפחה שלכם אתם תשימו על זה זין אחד ענק.
Museum of life
Thousands of people standing
In columns to see
Their history
Living, kicking, everything, just
Not already theirs, among the pieces
The fragments, the bodies and the sins
Chorus: Displaying before the world
Which learning from their mistakes and whispering to me
That it would never repeat itself, it has been changed
Beautiful lies that bearing poisonous fruits
Everyone seeing and understanding
They would never understand that the history loves
To repeat itself
They don't understand that anything
In the history is not obviously
They are letting their past to buried and it
Would learn them a lesson that they would never learn
Among the sins
Chorus: Which Displaying before the world
Which learning from their mistakes and whispering to me
That it would never repeat itself, it has been changed.
Beautiful lies that beating poisonous fruits
מוזיאון לחיים
אלפי אנשים עומדים
בטורים לראות
את ההיסטוריה שלהם
חייה,בועטת, הכול, רק
כבר לא שלהם, בין הפיסות
השברים,הגופות והחטאים
פ.מוצגים לראווה בפני העולם
שלומד את טעויותיהם ולוחש לי
שלעולם לא יחזור על עצמו, שהוא השתנה.
שקרים יפים שמניבים פירות רעילים.
כולם רואים ומבינים
הם לעולם לא יבינו שההיסטוריה אוהבת
לחזור על עצמה
הם לא מבינים ששום דבר
בהיסטוריה הוא לא כמובן מאיליו
הם מניחים לעברם להיקבר והיא
עוד תלמד אותם לקח שלעולם לא ילמדו
בין החטאים
פ.המוצגים לראווה בפני העולם
שלומד את טעויותיהם ולוחש לי
שלעולם לא יחזור על עצמו, שהוא השתנה.
שקרים יפים שמניבים פירות רעילים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: