זה התחיל בבוקר יום שישי , כשנכנסתי לכיתה, עמדו שלושת החברות הכי טובות שלי - עומר מאיה ואילה עם המון בלונים צבעוניים, ופוסט ענק של תמונה של ארבעתנו.

בהפסקה, אחרי ששמעתי מכולם מזל-טוב וקיבלתי נשיקות וחיבוקים (כבוד- גיל 15) ראיתי את אמא ואבא עם עוגה גדולה וממתקים , ושני בלונים פרחוניים. ממש כמו בבית הספר היסודי:)

אז כמובן שכולנו בכיתה אכלנו את העוגה הטעימה של אמא ושרנו שירים ממש כמו ילדים קטנים, הבנתי שזו רק ההתחלה.

אחרי 4 שעות מתישות במיוחד הגעתי הביתה ושם מחכה לי אחותי יובל שחזרה מהצבא במיוחד לכבודי. כמובן שהיא הביאה מתנות בלונים ופרחים.

ישבנו, ודיברנו איזה שלוש שעות על כל מה שלא הספקנו לדבר בשלושה חודשים האחרונים. זה היה ממש נחמד:)

בערב, יצאתי עם חברות וחברים, קיבלתי המון המון מתנות ובלונים (תמונות בפוסט הבא), ובמסעדה שחגגנו בה הדליקו לי זקוקים ועוגה נחמדה עם תמונה של פיל (אני מקווה שזה לא רמז לזה שעליתי קילו ביומיים האחרונים).

בסוף כשחזרתי הביתה ראיתי עלה המיטה פלאפון חדש! - כןכןכן אמא ואבא קנו לי V9 , איזה שמחה הייתה בבית לא יאומן:]

אחרי הכל הלכתי לישון, וקוויתי שכל זה לא היה חלום- ולא זה לא היה.

אוהבת, נועם:)

והיי, תצביעו 1למספר 2020 (יוסי בלוליל- האח הגדול) :>