כינוי:
Miss Independent. בת: 32 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
מחנה קיץ D:
אז.. זהו מחר מח"ץ (:
בעיקר מרגש, די מלחיץ, קצת עצוב שזה הסימן שנגמר, אבל אני אזרום עם השנה הזאת עד הסוף.
אולי אני נשמעת ממש מפגרת בהתרגשות שלי, אבל בכל זאת- מח"ץ ראשון, הסיום של השנה הכי טובה שהייתה לי בחיים.
אני כותבת את הפוסט הזה מחוסר שלווה.
קשה להירדם, להירגע, נסיון כושל למצוא רגע אחד שבו הכל ישכח, ורק חיוך מרוצה יסגיר את המצב.
תזוזות בלתי פוסקות, מחשבות מתרוצצות בלי הפסקה.
מחשבה על מה יהיה, איך ומתי, מה ולמה זה נגמר.
המח"ץ הזה הוא רצון למשוך את השנה המדהימה הזו עוד קצת, להפסיק את הלחץ שתמיד קיים,
במיוחד בגלל מה שקורה, בגלל שאני אובחתי כבעלת לחצים.
באמת, אל תשאלו, פשוט תעצרו לכמה רגעים את שלל המילים היוצאות מהפה, בלי סדר או רצף, או מהירות לא קבועה.
תנסו קצת לקלוט מבטים, חיוכים, חלקם אמיתיים והשאר מזויפים.
תדברו עם העיניים, או כמו שענבר תמיד אומרת, 'עם הגוף'.
תנסו להירגע, ולהרגיע את הרוחות השוררות סביבכם, ואז אולי יגיע הרגע הזה לו כולם מצפים, אני מניחה,
רגע שהעיניים יעצמו והראש ידבר ככה סתם לתוככם, בחלום, שקט או פראי, או כמו הרבה פעמים יראו סתם צבעים מרצדים על מסך שנקרא 'מוח'.
אני יודעת שהרוב לא כלכך מובן, אבל לי זה מובן, במיוחד בגלל כל הזמן האחרון.
אני מחכה לשקט הזה שכבר הרבה זמן לא היה לי, וכניראה שלא יהיה אף פעם.
לילה מלא באנרגיות, אופטימיות במיוחד, שזה בעצם אני חושבת שהשינוי הגדול שלי.
הפסקתי לשנן יום וליל ~אופטימי, אופימי, אופטימי..~ וזה כבר מגיע מטבעו, מן גורל מוזר שכזה.
סתם שתדעו, אני מכירה את ישראל בראון 
חחח. לא לא. לא מי שאתם חושבים.
אז כמו שהוא תמיד נוהג לומר לי,
לילה (:
וה'טוב' יבוא כבר לא במילים.
אלא בארועים.
 לכל מי שצריך אחד, אני פה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
