
הפוסטים האחרונים יצאו לי די עקומים, לא באמת היה לי מה לכתוב. למרות ש...לא, לא היה לי מה לכתוב.
באופן אבסורדי לחלוטין המגן במתמטיקה הלך ממש טוב היום או לפחות ככה אני מרגישה. אתם יודעים איך זה עם מתמטיקה - כשאתם חושבים שזה טוב זה לא, כשאתם בוכים על זה שזה לא הולך - פתאום מופתעים מציון טוב. אבל הכי הרבה - אתם חושבים שזה לא הולך וזה באמת לא הולך =/. בכל אופן, יצאתי מהמגן בן אדם חייכני , חופשי ומאושר.
ואגב עכשיו חופשי במלוא מובן המילה, אחרי משהו כמו חודש וחצי שהתנהגתי יפה (ומתברר שגם הוא) אני יכולה להרשות לעצמי שוב לעשות עינים לכל מה שזז ובמקרים קיצוניים גם למה שלא זז. סתם, אני הרי ילדה טובה...
אז מה הספקתי היום חוץ מזה? להשתזף סוף סוף...אולי אפילו להשרף טיפה. הקיץ כבר כמעט פה. הספקתי גם לבלות בשיעור נהיגה של קוקי ללא חשש לחיי. את סוסה ושלא יגרמו לך להרגיש אחרת! זה שאפילו אני כבר הבנתי שאסור לשחק עם הברקס ואת לא , לא אומר כלום =P.
מה שכן ברור לי לגמרי שאני את לימוד הנהיגה מתכוונת לדחות כמה שאפשר. אני בהחלט הולכת להוות סכנה אנושית אם אני אצה לכביש. אבל זה לא כי אכפת לי מהנדרסים-בפוטנציאל שלי - חבל לי על עצמי ועל כספי הפיצוים שאני אצטרך לשלם למשפחות של הנהרגים.
אני במרץ מטורף היום. הכל הסתדר לי כזה יפה והמזג אוויר ממש טוב. אני נורא אוהבת את החורף אבל אני שמחה לבואו של הקיץ. שמש, מצב רוח טוב ובגדים קלילים ומינימליים. גם בזה יש המון חיוביות חוץ מזה שאסור לוותר לעצמי בטיפוח ולפעמים כל כך אין כוח....
יש לי משהו שאני רוצה לעשות עכשיו. קצת אומץ, קצת החלטיות, קצת התמדה ואולי....אולי...
אני עושה היסטוריה - פוסט שני ברצף שיר בעברית.
שיהיה לכולנו שבוע נפלא.
-אני-