sweetest goodbye

התחיל להיות לי יותר טוב.

מה שקרה הסתדר (בערך).

התחלתי להסתכל מחדש על הכל באור אופטימי,

ואני שוב פעם שמחה, וצוחקת, ומחייכת.

הכל הסתדר.

אתה, אתה כל כך עזרת לי,

אני אפילו לא יודעת איפה להתחיל להגיד לך תודה,

השיחות האלה,

השיחות שפעם כל כך שנאתי,

הם השיחות שאני הכי אוהבת עכשיו.

כי הם איתך.

אז תודה.

האופטימיות חזרה, עכשיו חופש פסח, קיבלתי מההורים דיסק חדש, היום סדר, שבוע הבא מחנה פסח.

הכל יותר טוב.

אני רוצה לעדכן,

אבל באמת שאין לי מה לכתוב.

מבחינתי- החיים שלי מושלמים.

יש לי את כל מה שאני רוצה,

ואני באמת לא צריכה יותר מזה.

החיים שלי די נכנסו לשיגרה,

ולפי דעתי,

השיגרה הזאת זה הדבר הכי טוב שיש.

אני שמחה.

אחרי תקופה ארוכה של דיכאון,

אני באמת מאושרת.

ואין לי יותר מה להוסיף-

חוץ מזה שטוב לי.

אצלי הכל בסדר.

אפילו יותר טוב מבסדר, נהדר לי.

יש לי חבר שאני אוהבת,

חברים נהדרים,

הציונים שלי משתפרים,

הכל הולך נהדר.

אבל רק היום הבנתי את זה.

רק היום,

אחרי שדבר באמת נהדר קרה,

הבנתי כמה נהדר לי.

לא שלפני זה חשבתי שהכל רע,

ממש לא, גם אז הייתי מאושרת,

אבל רק עכשיו הבנתי את זה.

וזה מרגיש טוב.

עריכה:

נולדה לי בת דודה חדשה,

שחיכיתי ללידה שלה מלא זמן.

עוד דבר טוב.

אחרי תקופה ארוכה של בעיות, עצב ודמעות,

אני סוף סוף מאושרת.

כבר לא אכפת לי מה אתם אומרים על זה,

או מה אתם חושבים על זה,

כי זה גורם לי אושר.

הוא גורם לי אושר.

אני סוף סוף שמחה שיש לי את זה,

אותו.

ולא אכפת לי שכולם ידעו,

כי אני מאושרת