sweetest goodbye

כבר 12 שנים עברו.

12 שנים שאני מתגעגעת אלייך.

12 שנים שאת כבר לא איתי.

12 שנים שיש לי חלל בלב,

כי הלכת.

12 שנים.

נכון, הייתי אז רק בת שנתיים,

ונכון, לא ממש יצא לי להכיר אותך,

אבל הגעגוע עדיין קיים.

התחושה של "מה היה קורה אם היית חיה"

נמצאת אצלי עמוק בלב,

ומשתחררת פעם בכמה חודשים.

אני צריכה אותך,

אבל את לא כאן איתי,

וכבר נמאס לי ש5 שנים יש לי

"סבתא חדשה"

כי אף אחת לא יכולה להחליף אותך.

לא בשבילי.

סבתא, את כל כך חסרה לי,

אני אוהבת אותך,

גם אז,

וגם עכשיו.

ולכל אלה שחושבים שאני בדיכאון:

אני ממש לא בדיכאון,

אפילו ההפך.

טוב לי,

אני מאושרת.

זה סתם הקטעים שלי נראים דיכאוניים כי אלה המחשבות שעולות לי לראש,

ובשביל מה יש בלוג אם לא בשביל לכתוב את המחשבות?

Hila

כי גם לי מותר לחתום בסוף הפוסט.