sweetest goodbye

אני חייבת להתחיל בזה שנגמלתי.

אני כבר סופית יכולה להסתדר בלי זה.

לא חשבתי שאני אגיד את זה,

אבל אפילו טוב לי ככה.

אני פשוט רובוט.

התחלתי כבר לעשות דברים לא מרצון,

או בגלל שאני נהינת מהם,

אלא בגלל שאני חייבת לעשות את זה,

כי זה מה שישמח את השאר.

אז כן, אני יודעת שאני כנראה מתבכיינת על זה הרבה,

אבל אני צריכה משהו מסעיר,

שירגש אותי, או אפילו יגרום לי לפרפרים.

איך מתאים לי משהו חדש.

הבעיה היא שבתוך הבועה שלי כבר אין מקום לדברים חדשים,

אחרת היא תתפוצץ.