sweetest goodbye

הנה, הגיע החורף.

תמיד אהבתי את החורף.

הוא תמיד היה נראה לי כייפי ורומנטי,

כי בתכלס, מה יותר כיף מלהתכרבל בשמיכת פוך עם שוקו ביד,

 ולראות מהחלון איך הטיפות מים נוחתות על הדשא?

אז אולי אינלי לי מישהו להעביר את החורף איתו בהתכרבלות,

אבל אני באמת מרגישה שאני גם לא צריכה אחד כזה.

אני לבד וטוב לי ככה D:

אני באמת מאושרת עכשיו,

ואני מקווה שזה לא ישתנה בזמן הקרוב.

אני חושבת שבאמת למדתי לאהוב את עצמי,

ממש ממש טיפטיפה לאהוב,

אבל לאהוב.

כי בתכלס, למרות כל הפאקים והדברים הלא טובים בי,

ותאמינו לי שיש הרבה,

אני כל הזמן תקועה איתי, לכל החיים,

אז למה לא להנות מזה קצת?