בערב יום כיפור נפגשתי עם חבר שלי (כבר הספקנו להיפרד,היינו יחד חודשיים) איפשהו לא רחוק מהבית שלי והסתובבנו בין כמה שכונות בירושלים.
ישבנו ודיברנו ליד איזה כביש שהיה מלא בילדים קטנים וחרדים עד שכבר הוא התחרמן לגמרי,הלכנו לצד ומצאנו מקום שקט שאף אחד לא יכול לראות אותנו אך אנחנו רואים את כולם.
התחלנו להתנשק ולגעת אחד בשניה ומהר מאוד מצאתי את היד שלי פותחת את המכנס שלו ונכנסת תחת תחתוניו ויד אחת שלו מעסה לי את הפטמה והיד השניה לוחצת לי על הדגדגן ומגרה אותו.
אני משפשפת את איברו ותוך כדי אנחנו מתנשקים,אני מרגישה איך הוא כולו רועד ונאנח על שפתיי (אני כל כך אוהבת את ההרגשה הזו) אבל ממשיך לשפשף לי את הדגדגן,מחדיר אצבע אחת לתוכי בהפתעה ומסובב אותה.מחדיר עוד אצבע ואחר כך עוד אצבע (הוא יודע טוב מאוד איך אני אוהבת את הכאב שלי) מכניס ומוציא אותן בשלב הזה אני כבר עוזבת את איברו ומתרכזת באצבעותיו שנעות בתוכי בקצב מטורף,אני משפשפת את הדגדגן מהר,אני רואה אותו מחייך הוא נהנה לראות אותי רועדת ועוד דקה גומרת על אצבעותיו.הוא משתיק אותי כדי שאף אחד לא ישמע אותי גומרת ונותן לי לטעום את אצבעותיו המלאות בנוזליי,אני מוצצת אותן ומלקקת אותן בתאווה שלא תישאר אף טיפה והוא ניצמד לכוס שלי,מלקק אותו ונושך את הדגדגן.
אני קמה ומתלבשת "בוא,אנחנו הולכים.היום היה תורי".
אני יודעת שכבר עבר שבוע וחצי מיום כיפור אבל התחשק לי להיזכר בזה..
אני לא יודעת למה חזרתי לכתוב אולי זה בזכות מישהו שאני נורא אוהבת את הכתיבה שלו ולא מזמן עשה קאמבק (אממ אתמול?) ונראה לי שהוא כבר יודע שאני מדברת עליו
חג שמח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חד כיווני