מנסה, מנסה ולא מצליחה.
ההצלחה באה אבל לאט לאט.
אני יצליח עד סוף שנה נצליח.
אני לא יתן לזה ליפול!
חצי שנה עשיתי את זה וזה עבד!
זהו אנחנו מצליחים! ;]
טוב עזבו את הלמעלה.. זה היה בישבילי..^_^
הם מכניסים אותנו ללחץ אטומי. הם חושבים שאנחנו כל היום פנויים או שרמת הרגש שלנו אפסית ואם ילחיצו יבואו רק תוצאות טובות. טעות. טעות מאוד גדולה.
תיכון עוד שנתיים טוב שנה וחצי, אבל למה אני צריכה ליהיהות בלחץ מעכשיו ולנסות ליבחור לי תחום שאני אלך עליו במגמה בכיתה י'. אז כן זה חשוב, מאוד חשוב אבל זה שאני טובה במלא מקצועות זה לא אומר שאני אלך לכולם! אז ההיא נותנת לי אקסטרה, בסדר, וההיא גם נותנת לי אקסטרה, טוב, וגם היא נותנת לי אקסטרה, טוב די כמה אני יכולה? הבנתי, אני טובה אבל יש לי חיים חוץ מביצפר. כמה אני יכולה?! יש לי כל כך הרבה שיעורים שאני לא עומדת בלחץ יש לי אימון 4 פעמים בשבוע ועכשיו אני הולכת 3 כי אין לי זמן. יש לי פעולות אני מחסירה מלא. אני בקושי כמה בבוקר מגיעה הביתה ורק רוצה לישון אבל יש גדברים לעשות. די כבר, די כבר, די כבר!
אני לא עומדת בלחץ אין לי זמן לעצמי אפילו ואפשר אפילו לראות את זה במתי בפעם האחרונה עידכנתי.. הם רוצים שנשקיע כי שנה הבאה בקושי נלמד רק נכיר את המגמות של עוד שנתיים. אני אומרת לכם בסוף אני אלך למגמה אומנית ואני יעשה בגרות 3 יחידות במתמטיקה במקום 5. בקושי יש לי זמן לנגן. אני לא אוהבת את זה. מאוד לא אוהבת את זה.
טוב הכל יהיה טוב, הכל לטובה. כניראה שיש סיבה..הם לא רוצים סתם לאמלל אותנו.. אני די בטוחה בזה..
טוב אופטמיזם- שלטון!
זהו,
אנשים טובים באמצע הדרך..:]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
