אין לי נושא מיוחד או משהו לדבר עליו אבל בא לי לכתוב, זה משחרר מרגיע.
אני חושבת שאני מכורה לכתוב זה כמו סם כזה שאתה לוקח פעם אחת ואכלת אותה..
אני כבר לא מרגישה כלום ולא רק בגלל שהוא פגע בי, אני לא יודעת פשוט לא מרגישה, לא בא לי לצחוק לא בא לי לבכות אבל מכל האין הרגשה הזאת בא לי לצעוק מזה לצעוק.. לצרוח עד, עד שאני יתפוצץ עד שהשמים יפלו לרצפה ומים יהיו יבשים, עד שלבני אדם יהיו כנפים עד עד שפשוט אני, אני ירגיש. לא מצליחה לצייר, לא מצליחה לעצב, לא מצליחה לצלם, לא מצליחה להלחין, לא מצליחה כלום.
אני מרגישה כאילו יושב לי איזה גוש כזה על החזה שפשוט שלא נותן לי לחיות.
אני יודעת שיש תרופה לדבר הזה אבל התרופה, התרופה עולה לי כל הרבה כל הרבה שאי אפשר לשלם עליה בכסף כל כך הרבה שכל הזהב בעולם, ביקום לא יספיק. התרופה שיכולה גם להרוג אותך תרופה שאם משיגים צריך להיזהר כי היא, היא עלולה להיגמר אבל אתה? אתה כבר היתמכרת.
התרופה שכולם מכירים ומי שלא מכיר עוד יכיר, קוראים לה "הלב שלו".
אולי אני מגזימה, אולי זה רק אני, לא שפויה. מטורפת. סתומה. זו רק אני, אני והשגעונות שלי, אני והטימטום שלי אני הסתומה הטיפשה המפגרת. מפגרת מפגרת מפגרת! מה ציפיתי בכלל שיצא ממני משהו? טוב מה אני בשוק שציפיתי זו אני כל כך טיפשה כל כך סתומה נותנת לכולם לפגוע בה טיפשה, למה בכלל יש לי ציפיות שאני יוכל לקבל את הלב שלו?
אני מפגרת טיפשה סנילית דפוקה מוגבלת שיכלית נפשית ופיזית סובלת מדיסלקציה מאלציימר חיה בחלום!!
חלום בלהות חלום סיוט חלום? חרא חלום! חרא אני! חרא גיטרה! חרא כדור עף! חרא ציור! חרא צילום! חרא עיצוב!
חרא הכל!
אני לא מבינה למה ציפתי? למה קיוויתי? למה חלמתי?
אולי אני לא יודעת למה, אבל אני יודעת למה, כי אני טממסד"אכלש:
טיפשה מטומתמת מפגרת סתומה דיסלקתית אילגת כלבה לא שפויה ..
חח אני מצחיקה את עצמי כמה שאני מחמיאה לעצמי.
בזה אני מסיימת.
תהנו.
תסבלו.
תחיו.
תמותו.
לא אכפת לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
