A STARANGER AT HOME
just killing time. and time is killing me |
| 4/2008
סוף סוף זמן...
סוף סוף יש לי זמן... לא היה לי זמן הרבה זמן...
לא כתבתי פה כלום, לא בגלל שלא היה לי מה לכתוב, רבאק, היה לי כל כך הרבה דברים לכתוב... אבל לא כתבתי שום דבר מכל זה, בגלל שהדברים כל כך קשים, שאני כבר לא יודע איך לכתוב אותם, איך לספר עליהם, איך לשנות אותם...
כל כך הרבה סבל וחוסר שימחה, למה כל זה???
אני תמיד שואל את עצמי, מה יקרה עם... מה יקרה עם אני אלך לי לתומי מן העולם הזה, לעזוב את ההורים, את החברים, את כל מי שכל כך חשוב לי, ושאני אוהב (את החברים)
אין לי הסבר לכלום, אני לא יודע למה, אני לא יודע מתי, אני יודע דבר אחד... נמאס לי מלבזבז כוחעל דברים לא נחוצים, על ריבים ומלחמות ועל שנאה ועל חולי, חוסר מוסר, מצפון שלא עובד, פסיכופטים, זבל רדיו אקטיבי!!!!
בשביל מה יש את כל החרא הזה?!?!?!?
בשביל מי!?!?!?!?!?
ולמה!?!?!?!
ומה אני יכול לעשות כדי לשנות את זה?
כלום, פשוט כלום גדול ומוחלט....
רק לקחת חיים, וגם זה לא עוזר לי יותר מדי...
כי אז, אין בזה טעם...
פפפפפאאאאק, דפקתי את האימא של החפירה...
טוב אני פורש...
אני חושב, שלשבת ולדבר עם החברים שלי זה עדיף כרגע....
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
