לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

::Storytelling::


בלוג סיפור בעיקר, אבל עם סוויץ'!שווה להכנס ולבדוק P:

Avatarכינוי:  Writer-ya thats me

בת: 18

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

פרק 8


 

מארועי הפרק הקודם...

 

 

"...בכיתי, כי ראיתי במראה מישהי, שהיא לא אני, ונזכרתי ב-.."

היילי : "עומר.."

שתיהן שתקו, הן זכרו הכל, היילי הייתה אז בישראל,

 

-פרק 8-

 

באותו הרגע התמונה כולה נפרשה לנגד עיניהן. הזיכרון הכואב.

אף אחת לא יכלה לשכוח, הכאב שהייה שקלואי לא שיווה דבר לכאב של דודתה, כאב כפול.

עומר וקלואי היו זוג בלתי נפרד, הזוג המושלם של השכבה וכל אחת קינאה בה כפי שכל אחד קינא בו.

היא תמיד סמכה עליו והיא לא יכלה לתאר לעצמה מה הוא עושה מאחורי גבה, במשך שנתיים שלמות (!).

כל אותו הזמן הוא היה הולך איתה למסיבות ומביא לה מתנות ולא נפרד ממנה לרגע חוץ מבימי ראשון, שבהן היא הייתה עסוקה

בחוג עיתונאות ואז בחוג מוסיקה, ואי אפשר היה להפריעה בכך מכיוון שהיא ראתה בחוגים אלה את עתידה.

באותם ימי ראשון הוא היה הולך לים עם מאי, מסתודד איתה ומתנהג אליה כמו שהיה מתנהג אל החברה האמיתית שלו, קלואי.

ניקי גילתה את זה באחד הימים של חופש פסח, כאשר היא ראתה את הנשיקה שלהם בחוף הים, נפל לה השלגון על החול מרוב תדהמה

והיא רצה לחוג של קלואי. לאחד מחשבה שנייה היא האטה את הקצב והחליטה לספר לה בערב, כשתהייה יותר רגועה, כששתיהן יהיו.

אבל קלואי לא יכלה להאמין, והיא לא רצתה בכך.היא הייתה בטוחה שניקי רק מנסה אותה או עובדת עליה...

ניקי לא יכלה לסבול את העובדה שעומר מענה אותה כך, והיא ניסתה לדבר איתו, אך ללא הועיל.

וכך עברה עוד חצי שנה שלהם ביחד.עד שהיא גילתה את התגלית הכואבת .

בדיוק ביום ראשון לפני תחילת שנת הלימודים, כשהיה לה יום חופשי,ועומר לא ידע על זה בכלל.

היילי הייתה באותו החופש בישראל והייתה מודעת לקשר החזק של שניהם, והיא הייתה עם התאומות באותו יום בחוף הים.

ניקי לא טרחה להגיד "אמרתי לך", היא הבינה את המכאוב, היא ידעה שהוא חזק לפחות פי מאה מתדהמתה בפעם הראשונה שידעה על כך.

קלואי רעדה, דמעות עקשניות זלגו במורד לחייה, היא החלה ללכת לעברם, למרות שעומר ידע שהיא מאחוריו הוא התנהג כאילו לא ראה אותה

אבל מאי ידעה שהיא הולכת להסתבך ובגדול, לכן היא הסתלקה לפני שקלואי (הרותחת מכעס ובמיוחד עליה) הגיעה אליהם.

עומר הסתובב אליה וצמרמורת עברה בגבו, הוא ידע שהוא הולך לחטוף, ובגדול. והוא חטף, עד סוף חייו לא ישכח את מה שהיא אמרה לו (או יותר נכון צרחה לו).

 

כעת היילי וקלואי נזכרו בהכל, מילה אחת, יכולה להרוס קשר שלם, יכולה לגרום לצלקת לכל החיים,

שתיהן ידעו, המילה 'עומר' שהייתה בעבר שם, שם של האדם החשוב לה מכל כעת היא כלום עבורה, פשוט אבק ועפר..

הוא בגד בה, בגידה שכמוה אפילו בסרטים אין, שלא עלתה אפילו בדעתה...אך תחרט בזכרונה לעד.

"קלואי מותק, תנסי לשכוח ממנו, הוא לא שווה אפילו את המחשבות שלך.אין לא מקום בלב שלך!" אמרה היילי

קלואי רעדה, עיניה היו אדומות, היא איגרפה את ידיה בזעם. "את צודקת" נאנחה ולגמה מהשקה הקריר שצינן את כל גופה,

מהראש לכפות הרגליים, היא חשה חולשה, עצמה אט אט את עיניה, ונרדמה.

 

השעה הייתה 10 בלילה כאשר קלואי התעוררה לקול המכשיר הסלולארי שלה, 'אם זאת ניקי אענה ואם זה כריס אז שישכח ממני' חשבה בליבה.

היא קמה בלית ברירה והחלה מחפשת אחר הפלאפון שלה, לבסוף מצאה אותו זרוק על השטיח, הרימה אותו והביטה במסך. זאת הייתה אחותה.

"הלו? קלואי? ממש הבהלת אותי! איפה היית כל היום? התקשרתי אליך כל כך הרבה פעמים, ממש הדאגת אותי!!"

קלואי חייכה חיוך מאולץ וענתה בקול רפוי "הכל בסדר פשוט היה לי משבר רגשי.."

"אוי את לא מבינה כמה דאגתי, איזה משבר רגשי חזק יכול להיות לך?לא הלך טוב הדייט או משהו?" אמרה ניקי

קלואי השתתקה לרגע. לאחר מכן היא החליטה לספר לה, והיא גוללה באוזניה את כל אשר סיפרה לדודתה [ואני לא אחזור על זה פעם נוספת].

ניקי בלעה מילה אחר מילה, ושתקה עד הסוף, רק אז הביעה באוזניה את דעתה.

"קלואי, אני מציעה לך לשכוח מאת יודעת מי...הוא רק עושה לך רע, הוא לא שווה את זה, הוא לא שווה את הדמעות שלך.תפנימי." אמרה לה בביטחון.

"את נשמעת כמו היילי" אמרה ופרצה בצחוק, שאליו גם ניקי הצטרפה, על אף ההלם הגדול והצער שהכה את קלואי כל אחר הצהריים.

הן צחקו צחוק חופשי ומשוחחר, כאילו לא קרה דבר מעולם והמציאות נראתה עכשיו ורודה מתמיד.

"אז מתי את תלכי סוף סוף לביה"ס?" שאלה כאשר נרגעו מעט.

"אני עוד לא יודעת, אבל תהיי בטוחה שאני אודיע לך כשאדע!" השיבה קלואי

"חסר לך שלא!" צחקה ניקי מעברו השני של הקו,

"ומה תעשי לי?" השיבה אחותה,

"וואי חזרת לעצמך!" אמרה ניקי,

"חזרתי ובגדול!!" צחקה

"ברצינות מה תעשי?..." הוסיפה, עדיין מצחקקת.

 

Image Hosted by ImageShack.us

 

 

Image Hosted by ImageShack.us

 

ואנשים תגיבו, והרבה או שאני לא מעלה פרק חדש

כי חוסר בתגובות ממש מוריד לי את החשק לכתוב

אז תגיבו [[=

אגב, אין ספיישלים יותר, נגמר!

כי ממש התאכזבתי מהספיישל הקודם

אז הוא מבוטל כי ממילא לא היו הרבה משתתפים..

 

אם מישהו רוצה מנוי אז שיקרא ברשימות מה לעשות

הכל כתוב תחת הכותרת 'מנויים'!

כל הספויילרים המלאים נשלחים למנויים עם כל מני

תוספות מדליקות שבלעדיות רק למנויים

אז שווה להרשם ^-^

 

יאללה עפתיייי P:

 

נכתב על ידי Writer-ya thats me , 16/4/2008 12:37  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,101
הבלוג משוייך לקטגוריות: הדרכה ועיצוב לבלוגים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWriter-ya thats me אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Writer-ya thats me ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)