::Storytelling::

הייוש אנשנושים!!

מקווה שאהבתם את תחילת הספיישל, ביום חמישי יהיה המשך

והפרק השישי של תאומות בשליחות!

אבל הכי חשוב-הפרסים מהעיוותים , אז שכל אחד יקח את שלו^^

הפרסים:

1.

2.

3.

4.

5.

  6.

7.

זהו!! מקווה שאהבתם, תגיבוווו!!

מארועי הפרק הקודם...

כריס מזמין את קלואי לבוא איתו ועם דניאל לפיצרייה...

ניקי: "נו תבואי, מה יש?"

קלואי: "ברור שהייתי אומרת כן, אבל הוא אמר שיהיה שם עוד  דניאל"

ניקי: "שיואו בלבלת לי את השכל, מי זה דניאל לאזעזל?!"

"אין בעיה, אני אבוא לאסוף אותך בעשרים ל-12"

"טוב, נתראה"

"חכי רגע"

"כן?"

"את פנוייה עכשיו?"

-פרק 6-

קלואי עדיין ישבה מול המחשב, היא הרגישה מבולבלת.

היא גם הרגישה שלא ילך כלום בינה לבין כריס, אך היא יכלה לדמיין את מבטו העצוב לשמע דברייה בבוקר..

בדיוק אותו מבט מאוכזב כאשר היא עזבה אותו באותו יום בקפה.

ברוב 'טיפשותה' החליטה לצאת החוצה להתאוורר, "אולי זה יסדר לי את המחשבות.." חשבה.

אבל היא לא תיארה לעצמה שזה בדיוק הדבר שכריס עשה באותו זמן...

'אני לא מאמינה! בחיים לא הרגשתי כזאת תסבוכת, ואני בכלל לא הסתבכתי! אוחח' קלואי ניסתה לשכוח את שמו,

בלי לדעת למה, זו הייתה הרגשתה, ששום קשר עם בנים ל יועיל לה עוד..בחיים..!

"את לא חייבת להסתגר בתוך עצמך אחרי המקרה עם עומר"

צף ועלה בזכרונה קולה של דודתה..

"את חייבת להפסיק להיות כזאת..כזאת..נוו..."

"איזה?"

"פשוט לכי, אוקי?...."

צף ועלה בזכרונה קולה של ניקי..

'לא! אין סיכוי בעולם! את וכריס, פשוט לא זוג!' אמר קולה הפנימי

'למה?' ענתה לו,

'קלווואיי!' נזף בה קולה הפנימי 'את פשוט לא מאוהבת בו, ברור?'

ופתאום היא קלטה את כריס בזווית עינה ופנתה לכיוון המנוגד ממנו,

הוא כמעט הבחין בה, אבל גם הוא, כמוה, היה שקוע במחשבות, ולכן (ולמזלה) לא שם 3> אליה.

היא נשמה לרווחה וחזרה בפזיזוץ לביתה, או יותר נכון לבית דודיה.

אבל בדרך -

 Together were One in a million Don't be afraid, don't say it can't play out the way that we want It's gonna be brilliant

...Like it or leave it I can't help but feel like I'm one One in a million

"היי זה כריס!"

קלואי: "היי"

כריס: "תגידי, ראיתי אותך בחוץ או שרק נדמה לי?"

(ליבה החל להלום במהירות, אבל היא החליטה להשאר שנונה)

"וואי כריס איזה דמיון.."

כריס: "וגם את קולות המכוניות אני מדמיין?"

('אוופס הסתבכתי' חשבה, אבל החלה לאלתר)

"אה..סה"כ פתחתי חלון, אתה מבין, חסר לי אוויר"

כריס: "למה שלא תרדי?"

קלואי: "כבר אמרתי לך, אני עסוקה! ביי" והיא ניתקה לפני שהספיק לענות לה.

והפעם פשוט רצה הבייתה,, לבל יראה אותה, והפעם ידע, היא משקרת לו.

היא עלתה מהר למעלה ונכנסה למקלחת.

המים החמימים השכיחו ממנה הכל, את השיחות איתו, את הריב עם ניקי, אפילו את הפרידה הקשה עם עומר.

והיא יצאה הרבה יותר רעננה מקודם, נכנסה לחדרה ונרדמה (בסביבות השעה 8)

למחרת..

כשהולכים לישון מוקדםף גם קמים מוקדם...וישר כשקלואי קמה היא טלפנה לאחותה .(שהלכה לישון ב-1 בלילה)

"הההא..הלו..מי פאקינג מתקשר בשעה....6 וחצי בבוקר..??!"שאלה מנומנמת

קלואי: "מי זה כבר יכול להיות?"

ניקי: "אוייש קלואי, מה נסגר?"

קלואי: "אני לחוצה"

ניקי: "אז צאי מהלחץ!"

קלואי: "אנ'לא יכולה!!"

ניקי: "טוב, העיקר שלא תראי את זה לבנים, או שהכל נהרס! קאפיש?"

קלואי: "כהה..טוב, טוב, קאפיש"

ניקי: "ועוד טיפ לחיים,מותק'לה"

קלואי: "נו?"

ניקי: "אל תתקשרי בחיים ב-6 וחצי בבוקר!!"

קלואי: "גם במקרי חירום?" צחקה

ניקי: "במקרי חירום...מותר, אבל אני אישית מתה לישווון!"

קלואי: "טוב יאללה ביי!"

ניקי נצלה את ההזדמנות לנתק וחזרה לישון...

כעבור שעה...

היילי נכנסה לחדרה בשקט, וקלטה שקלואי ערה, ועוד מול הארון!

"בוקר טוב חומד! הולכת לאנשהו?"

"אמממ..כן, לפגוש אותו בפיצרייה ב-12"

"אז למה את ערה?"

"אני קצת בלחץ..."

"צאי מהלחץ!"

'הנה שוב קופי של ניקי..' חשבה

"שמעי, גם אני יוצאת היום ב-12, אני יכולה להקפיץ אותךך, רוצה?"

"בכיף!"

היא לגמרי שכחה שכריס הבטיח לאסוף אותה...

אחרי ארוחת הבוקר, בשעה 10 בערך, היא התחברה לאייסי וישר קיבלה הודעה מכריס:

"אז אני בא לאסוף אותך ב-11 וחצי, טוב?"

"אני כבר אפגוש אותך בפיצרייה,טוב?" כתבה לו

"טוב" הקליד והתנתק.

בשעה 11:45...

קלואי כבר הייתה מוכנה, היא בחרה בגדים יחסית פשוטים, מכיוון שהפעם לא ניסתה להרשים אף אחד,

היא הייתה לבושה במכנס בז' עם גזרה שהחמיאה לה, וגופייה מעוטרת בצבע תורכיז, אספה את שיערה בקליפס וירדה למטה.

דודתה כבר הייתה מוכנה ושתיהן יצאו מהבית ונכנסו לרכב.

"ביי היילי!" אמרה לדודתה ויצאה מהרכב, היא החלה ללכת לכיוון הפיצרייה.

קלואי נכנסה..וקלטה את החיוך המוכר של כריס,

ולידו עוד מישהו מחייך, חיוך שנראה לה כחיוך למטרת להרשים

"נו טוב..נראה לי שיש פה חתיכת עסק.."חשבה לעצמה

והתחילה לצעוד לעברם בביטחון מלא, בדיוק כמו שאמרה לה ניקי.

כריס קם והציג לה את דניאל, אחר כך הוא פינה לה מקום והיא התיישבה.

"אז, את מישראל כן?" שאל אותה דניאל

"אכן כן" ענתה קלואי

"גם אני טס לשליחות הזאת, בעוד שבוע וחצי" קרץ לה

"וואלה?"

"כן, כריס לא סיפר לך?" שאל

קלואי+כריס: "לא דיברנו הרבה"

"אה..טוב, אז קלואי ספרי קצת על עצמך.."אמר דניאל

"אממ..טוב אני מישראל ויש לי שם אחות תאומה, אגב לאיזה בית-ספר תלך בשליחות הזאת?"

כריס קצת הרגיש שמרחיקים אותו מהשיחה, אבל בכל זאת התעניין לשמוע עליה

דניאל: "ליידי משהו..."

קלואי: "דייוויס?"

דניאל: "כן בדיוק! זה עף לי מהראש!"

כריס: "את לומדת שם?"

קלואי הנהנה

דניאל: "וואי מגניב, אחותך גם לומדת שם?"

קלואי: "כה, אנחנו לומדות ביחד"

כריס: "מתי תתחילי ללמוד פה?"

קלואי: "כשתתחיל השליחות, זה ברור מאליו, לא?"

כריס: "חח סתם בדקתי"

דניאל: "רוצים להזמין משהו?"

כריס+קלואי: "יאללה!"

הם הזמינו מילקשייק והמשיכו בשיחה, שבמהלכה קלואי שמעה על החבר שלהם שנשאר פה,

ועל ביה"ס שבו הם לומדים, ועל הלהקה שלהם, וקלואי סיפרה שהיא ואחותה נוהגות לשיר ולנגן הרבה,

ושני הבנים החלו להתעניין, במיוחד היא שמה לב לנסיונותיו של דניאל לשבות את ליבה או להרשימה,

האמת היא לא הבינה את כוונותיו.

פעם הוא התקרב אליה, ופעם התחיל לשאול הרבה על אחותה..

"טוב יאללה בננים עפתי" חייכה

כריס (ולפני דניאל): "ללוות אותך?"

דניאל: "יואו בדיוק רציתי להגיד את זה"

קלואי: "אני חושבת שאסתדר לבד"

דניאל: "חושבת או בטוחה?"

קלואי: "בטוחה!"

היא יצאה מהפיצרייה וכריס בעקבותיה...

בפרק הבא::

כריס: "את בטוחה שלא ילך בינינו כלום?"

קלואי: "כריס, זאת ההרגשה שלי..."

כריס: "למה את לא מוכנה לנסות אפילו?.."

עוד מעט יהיו מנויים לסיפור, אם מישהו רוצה להרשם שיגיד [=

ושוב, 30 המגיבים הראשונים (לא כולל תגובות שלי) יתלנקקו פה בפוסט!

המשך לספיישל פורים יעלה ביום חמישי ^^ כולם מוזמנים!!!

ועוד דבר:

מי שישים אצלו בפוסט הכי עדכני את השלט הזה:

יקבל לנקוק בגודל הזה בתחילת הפוסט הבא הכי עדכני!!

שווה, לא?

אז תמשיכו להכנס [=

ומקווה שתפרסמו, עובדה - אני מפרסמת, וגאה בזה XOXO