לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורי אהבה


כל מיני סיפורי אהבה. כי אהבה זה כל הסיפור.

Avatarכינוי:  האנונימית שמספרת

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

פרק 19 - ארוך במיוחד!


יאו הפרק הזה נראה לי כמעט יצא לי 5 עמודים בדף וורד : O

אני מקווה שתהנו!! 3>


פרק 19-

רונית(דודה של מור):"אנחנו לא יכולים לספר למור שיש לה אח בן 20 שההורים שלה מסרו לאימוץ כי הם לא היו מוכנים כביכול!" היא הרגישה מחנק עצום בגרון

שלומי(דוד של מור):"אנחנו חייבים.. לא שמעת מה קרה? האמא המאמצת שלו מתה מסרטן לפני שנה ואבא המאמץ נכנס לכלא בגלל סמים! הוא בכל זאת מהמשפחה שלנו!"

רונית:"הילד בן 20!"

שלומי:"נו אז מה?! אנחנו המשפחה האמיתית והיחידה שלו! לא נשאר לו אף אחד!"

רונית:"בסדר, אנחנו נעזור לו. אבל למור אסור לדעת מזה!" שלומי בא לומר משהו אבל שתק שראה את מור בכניסה למטבח עם דמעות בעיניים. "מה קרה שלומי?" היא הסתובבה וראתה את מור "מור.. זה.."

מור:"למה לא סיפרתם לי אף פעם? אתם לא חושבים שאני גדולה מספיק בשביל לדעת שיש לי פאקינג אח?!?" היא אמרה בקול חנוק מדמעות.

שלומי:"מור אנחנו מצטערים חשבנו שזה יהיה לטובתך"

מור:"טוב, זה לא!" שלושתם שתקו "אני רוצה להכיר אותו" היא אמרה אחרי חמש שניות מאיימות של שתיקה.

רונית:"מה?"

מור:"את שמעת אותי, אני רוצה להכיר את אח שלי" היא אמרה והדגישה.

רונית:"אני לא יודעת מור.. זה יותר מידי מסובך"

מור:"זה לא. הוא אח שלי מאותם הורים שלי ואני רוצה להכיר את האח שלי שלא יודע על קיומי ואני לא ידעתי על שלו!"

שלומי:"בסדר מור"

רונית:"מה?!"

שלומי:"זכותה, זה בכל זאת אח שלה"

מור:"תודה באמת" היא אמרה ורצה לחדר שלה היא טרקה את הדלת ונעלה אותה היא בכתה לתוך הכרית שלה

'יש לי אח גדול? יש לי אח גדול, אח גדול בן 20, ורק בגיל 17 מספרים לי על זה. אני לא מאמינה'

 

עינב:"הלו?"

מור:"תגידי את יכולה לבוא אלי?"

עינב:"לא אני עם עידן"

מור:"את שוב עם החמור הזה?"

עינב:"מור הוא החבר שלי!"

מור:"אבל הוא החבר החמור הזה שלך.. טוב עזבי לא משנה"

עינב:"מה קרה מור? דברי אלי"

מור:"זה לא לטלפון"

עינב:"טוב חכי שניה" מור שמעה את עינב מדברת אל עידן "אני צריכה ללכת למור.. מצטערת.." והיא שמעה את עידן אומר לה:"תעשי מה שבא לך" בקול כבד "אוקי..טוב מור אני בדרך"

מור:"איזה אידיוט, מה הוא עונה לך ככה? תיפרדי ממנו" היא אמרה אבל הקו כבר נותק אחרי 10 דקות עינב הייתה אצל מור

מור:"למה את לא נפרדת מהאידיוט הזה? תראי איך הוא מדבר אלייך!"

עינב:"מור אני אוהבת את עידן"

מור:"אבל הוא לא מחשיב אותך אפילו כחברה שלו, הוא אמר לך שהוא אוהב אותך?"

עינב:"לא.. אבל זה יגיע .. אני מרגישה את זה" היא אמרה בחיוך

מור:"את הוזה.."

עינב:"טוב לא באתי לדבר עלי.. מה קרה" מור שתקה "מור? מה קרה? תספרי לי"

מור:"זה מסובך.. וממש קשה לי לדבר על זה" היא אמרה בקול שקט ורק אז עינב שמה לב שאת השעות האחרונות היא בילתה בבכי

עינב:"אל תגידי לי ש.. תומר בגד בך.. אני יהרוג אותו"

מור:"לא.. זה ממש לא זה.. זה לא קשור לתומר.. זה קשור למשפחה שלי.. להורים שלי ו.."

עינב:"בלי הרבה הקדמות מאמי.. מה קרה?"

מור:"אוקי.." היא לקחה נשימה עמוקה "יש לי אח" עינב לא אמרה מילה

עינב:"מה?" היא הצליחה לשחרר מילה אחרי כמה שניות

מור:"כן אני יודעת .. זה מוזר וזה מפתיע.. אבל יש לי אח.. בן 20.. שלא ידעתי עליו.. ההורים שלי מסרו אותו לאימוץ כי הם חשבו שהם לא היו מוכנים מספיק"

עינב:"מאיפה שמעת על זה?"

מור:"מהדודים שלי.. מסתבר שהאמא המאמצת נפטרה מסרטן והאבא המאמץ בכלא על סמים.. ורק אז נודע לו שהם לא ההורים הביולוגים שלו.. ושיש לו משפחה כאן"

עינב:"אני המומה.. יש לך אח? את יודעת לפחות את השם שלו?"

מור:"לא.. אבל שלומי הבטיח לי שאני יכיר אותו"

עינב:"איך תכירי אותו?"

מור:"מסתבר שהאח שלי יצר קשר עם האגודה שמצאה לו את ההורים המאמצים והוא ביקש ליצור איתנו קשר והם דיברו עם דודים שלי"

עינב:"וואו, איזו דרמה.. מתי תפגשי אותו?"

מור:"אני לא יודעת" לפתע הדלת נפתחה

שלומי:"בואי מור יש לי חדשות" מור קמה ויצאה מהחדר

מור:"לגבי.. אח שלי?"

שלומי:"כן.. בן מסר שהוא רוצה לפגוש אותך. לפני שהוא מכיר את שאר המשפחה"

מור:"בן? זה השם שלו? ואם הוא לא באמת אח שלי וזה איזה מטורף?"

שלומי:"תסמכי עלי זה לא.."

מור:"איפה הוא רוצה להיפגש איתי?"

שלומי:"הוא רוצה לפגוש אותך בקניון עזריאלי בארומה.. יש המון אנשים לא יכול לקרות לך כלום ואם את כלכך מודאגת אני יבוא ואני ישגיח"

מור:"אני לא מאמינה שאני סוף סוף אני יפגוש את אח שלי! שרק עכשיו נודע לי עליו בכלל"

שלומי:"את מסכימה?"

מור:"כמובן"

שלומי:"אז בשבוע הבא ביום שני ב-5"

מור:"תודה שלומי.. אין עליך" היא חיבקה אותו. היא נכנסה לחדר וקפצה על עינב "אני יפגוש אותו שבוע הבא!"

עינב:"באמת? אני כלכך שמחה בשבילך!" היא חיבקה אותה "תומר יודע?"

מור:"לא.. הוא עסוק אני לא רוצה להפריע לו"

עינב:"אל תשכחי לספר לו!"

 

יום שבת ההופעה של שבק ס':

קים:"נו אנחנו כולה הולכים להופעה שיר"

שיר:"זה לא אומר שלא צריכים להתלבש יפה" היא אמרה ועבר לדלת של השירותים. אחרי דקה היא יצאה "נו איך?" היא אמרה ועשתה סיבוב היא לבשה חולצה לבנה עם ג'ינס ונעלי עקב שחורות עם פתח באצבעות.

קים:"את ניראת יפה מאוד.." הטלפון של שיר צלצל

שיר:"אוו. זה אורן" היא ענתה "הלו?"

אורן:"אנחנו למטה.. תרדו"

שיר:"אוקי.." הם ניתקו ויצאו החוצה שיר נעלה את הדלת וקים זירזה אותה הם רצו לעבר האוטו של גיא

גיא:"הוו נזכרתן לבוא? יאללה תיכנסו אין מצב שנתקרב סנטימטר לבמה עכשיו!"

קים:"הנה נכנסנו.." הם נכנסו וכעבור רבע שעה הם היו בווליום ת"א.

שיר:"אהה!!! גדול!"

אורן:"יאללה בואו!" הוא אמר ופילס דרך בין האנשים.

אחרי כמה דקות ההופעה התחילה.

ב- 11 גיא הלך לכיוון השער הוא עמד בכניסה והסתכל לעבר הבמה ושמע את המוזיקה שבינתיים התנגנה על הבמה

 

היא עברה בין האנשים וחיפשה אותו היא נזכרה בשיחה שלהם לפני חמש שעות

-

מיק- אבל איך אני יזהה אותך?

הנסיך האפל- אני ילבש חולצה לבנה קצרה וג'ינס.. ואם זה לא יעזור יש לי שיער שטני.. מספיק פרטים?

מיק- אני כבר ימצא אותך.. אני חייבת לעוף.. ביי

הנסיך האפל- להית'

-

היא ראתה את הנער עם השיער השטני החולצה הלבנה והג'ינס בדיוק כמו שהוא אמר. שיערו היה טיפה פרוע 'הוא מוכר לי.. רגע.. זה..זה גיא?!' היא נדהמה לגלות שזה הוא. היא הלכה אחורה 'אני לא יכולה.. לא יכולה.. זה גיא.. זה פאקינג גיא..' היא הסתובבה וחזרה על צעדיה.

 

כבר רבע שעה עברה. אורן שלח לו סמס

אורן: איפה אתה ? אתה מפספס את כל ההופעה!

גיא: אני בא .. אני בא..

הוא שלח לא חזרה. הוא לא האמין שמיק הבריזה לו. הוא כעס עליה – מאוד.

הוא חזר והמשיך לראות את ההופעה ולשיר עם כולם בקולי קולות אבל בפנים,

האכזבה לא עזבה אותו. הוא כלכך רצה לפגוש אותה.. הוא קיווה שהיא תהיה שם.

 

תומר:"מורוש?"

מור:"היי מאמי..."

תומר:"היי.. אני מצטער שהלכתי בכזאת פתאומיות... רק רציתי לאחל לך לילה טוב.. ושתזכרי שאני אוהב אותך.."

מור:"תודה חמוד שלי.. אני גם אוהבת אותך. מאוד!"

תומר:"לילה טוב נסיכה"

מור:"לילה טוב.." הם ניתקו ומור הלכה לישון עם חיוך על הפנים. 'שיט לא סיפרתי לו על בן!' היא באה להתקשר ואז עצרה את עצמה לפני שהיא לחצה על הכפתור הירוק. ואז היא חשבה לעצמה . היא פחדה שברגע שישמע על זה הוא יתחרפן וירצה לבוא איתה. היא רצתה לפגוש את בן לבד. את אח שלה היא רוצה להכיר בלי תומר. היא החליטה לא לספר לו רק אחרי שהיא תכיר אותו בעצמה. היא הלכה לישון עם הרבה ספקות.

 

אורן:"לילה טוב שיר"

שיר:"לילה טוב אורן" היא נשקה לו ללחי וגם לגיא "בי קים" היא נישקה אותה בלחי וחיבקה אותה. הם בדקו שהיא פתחה את הדלת ונכנסה

אורן:"טוב אז איפה את גרה קים?"

גיא:"היא איתי ברחוב.. נוריד אותך קודם"

אורן:"סבבה" אחרי דקה הם הגיעו "ביי גבר"

גיא:"נדבר מחר.."

אורן:"ביי קים" הוא נשק לה ללחי

קים:"ביי אורן" אורן נכנס לביתו

גיא:"בא לך לעבור קדימה?"

קים:"אנחנו עוד דקה בבית.."

גיא:"אז?" הוא חייך והיא עברה קדימה אחרי שתי דקות הוא עצר מול הבית שלה והיא יצאה והוא אחריה

קים:"למה יצאת?"

גיא:"כדי להגיד שלום כמו שצריך.. שלום כמו שצריך!" הוא אמר וקים צחקה היא נישקה אותו .. על הלחי קרוב מאוד ליד השפה . בטעות.. היא הסמיקה מעט ואז התחילה ללכת לכיוון ביתה כשהיא הייתה כמה סנטימטרים ספורים מהדלת היא הסתובבה והוא עמד שם עם הידיים בכיסי המכנסיים מחייך היא נופפה לו לשלום והוא נופף לה חזרה וחזר חזרה לאוטו. היא נכנסה הביתה ודרך החלון הקטן ראתה את המכונית שלו עוברת את הפינה ונעלמת בחנייה של ביתו.

..:"למה הגעתם כ"כ מאוחר?" אמא שלה אמרה והקפיצה את קים

קים:"אמא'לה! הבהלת אותי.."

..:"את מתכוונת לענות לי על השאלה?"

קים:"זו הופעה.. של שבק ס'..! בטח שנחזור מאוחר"

..:"אז אל תלכי יותר להופעות האלו"

קים:"למה?"

..:"כי את חוזרת ממש מאוחר! יש לך לימודים מחר! את תלמידה חדשה פה. אסור לך לזלזל"

קים:"אמא אני אף פעם לא זלזלתי בלימודים.. ועד שמצאתי פה חברים.. את רוצה שאני לא יצא איתם?"

..:"אני רוצה.. אבל לא בשעות כאלו"

קים:"בסדר אמא.. מצטערת"

..:"לכי לישון"

קים:"הלכתי.." היא נכנסה לחדרה והלכה לישון. עם המון שאלות, המון.

 

יוני:"נו את נכנסת או מה?" הוא אמר כשהם היו בכניסה למועדון

לילך:"אני לא שותה.. אני ינהג היום"

יוני:"אמרתי לך שזה בסדר.. אני לא ישתה היום.."

לילך:"לא אני מתעקשת.. אני רוצה לנהוג היום"

יוני:"בסדר.. אבל אל תשתי"

לילך:"אני יודעת" הם נכנסו פנימה והתיישבו ליד החברים של יוני. אחרי כמה דקות הם הלכו לרקוד. בסוף הערב יוני ולילך יצאו החוצה מחובקים

..:"בגללו לילך?" היא שמעה קול מאחורה היא הסתובבה... אבי.

לילך:"אבי.. זה.."

אבי:"אני לא מאמין.. את בגדת בי.. איך יכולת?"

לילך:"אני מצטערת אבי.. הכל קרה כ"כ מהר" ליוני לא היה מה להגיד

אבי:"אז למה לא נפרדת ממני לפני? למה נפרדת ממני דווקא באותו לילה שרציתי להציע לך נישואים? למה?"

לילך:"מה?" היא אמרה בקול חנוק

אבי:"אני לא מאמין שרציתי להתחתן עם אחת כמוך.." הוא אמר ומבפנים הוא לא הסכים עם מה שהוא אמר, הוא אהב אותה ורצה להתחתן איתה אפילו עכשיו אחרי שהיא בגדה בו והוא יודע מכך.. הוא רוצה להיות איתה יותר מכל דבר אחר בעולם.. אבל כשהצד השני לא רוצה.. זה שובר את הלב.. ועוד לדעת שהיא הייתה עם מישהו אחר? הוא הרגיש כלכך נבגד. יותר מאי פעם.

יוני:"איך אתה מדבר אליה?!" הוא התקרב אליו

אבי:"אנחנו מכירים? אני דיברתי אלייך בכלל?"

יוני:"לא אתה מדבר אל חברה שלי.." 'החברה שלי..' זה הידהד בראשו של אבי. כל אות תקעה בו סכין נוסף. וסובבה אותה חזק. הוא הרגיש מיליון סכינים ננעצות בליבו ומפלסות אותו מבפנים.

אבי:"עוף יא אידיוט" הוא דחף אותו אחורה ויוני התנפל עליו מייד התאספו אנשים מסביב וניסו להפריד ללא הצלחה לילך לא ידעה מה לעשות

לילך:"יוני! אבי! מספיק שניכם! יש דרכים אחרות לפתור את זה!!" היא צעקה וכשהבינה שהם לא מתכוונים להקשיב לה... "אני בהריון!" היא צעקה בבת אחת ואבי ויוני עצרו שאבי תפס בחולצתו של יוני היא התקרבה אל שניהם וניתקה את ידו של אבי מהחולצה של יוני. שניהם היו המומים – וכך גם כל מי שסבב אותם, היה אפשר לחתוך את המתח בסכין באותה שניה..

אבי:"את מה?" היא הסתכלה עליו במבט חסר אונים הוא הסתובב והלך משם מנגב את הדם שנזל לו מהשפה. יוני לא ידע מה לומר הוא נתן ללילך את המפתח של האוטו ונכנס פנימה. היא נכנסה והתניעה

יוני:"את... בהריון?" הוא שאל אחרי כמה דקות שהיו בדרך הביתה

לילך:"לא.. הייתי חייבת להפריד ביניכם איכשהו.." הוא נשם

יוני:"זו לא הייתה הדרך! את לא יודעת איך נלחצתי"

לילך:"מצטערת" 'רק אם היית יודע את האמת..' היא חשבה לעצמה והמשיכה לנהוג כשמליון מחשבות רצות במוחה והלב שלה מתפוצץ לרסיסים קטנים.

 

למחרת בהפסקה השנייה כולם יצאו החוצה וכל מי שהיה בהופעה סיפר את כל הפדיחות המצחיקות. והעבירו דאקחות על אתמול.

שיר:"אז היא כזה צועקת עלי 'מה את צועקת?! תני לו לשיר!!!!' ואני אורן וקים התפקענו מצחוק.. זה היה גדול!"

מור:"רק אתם? למה גיא זה לא היה מצחיק לטעמך?"

גיא:"אה? מה?"

תומר:"תגיד אחי אתה איתנו בכלל?"

גיא:"בטח"

שיר:"איפה אתה היית כשהפסיכית הזאת צעקה עלי?"

גיא:"אני מניח שהייתי בכניסה" כולם הסתכלו עליו

אורן:"מה חיפשת שם?"

גיא:"הייתי אמור לפגוש מישהו.. מישהי.."

עינב:"ו..?"

גיא:"היא הבריזה לי.."

עינב:"אוו אל תהיה עצוב!" היא אמרה והעלתה לו חיוך על הפנים. ואז היה צלצול

תומר:"לא בא לי צלצול!!!!!"

מור:"תציין מישהו שכן בא לו על צלצול.. יאללה בוא שמן" היא קמה ועזרה לו לקום כולם קמו חוץ מקים.

גיא:"קים? היה צלצול.. את באה?"

קים:"אה? מה? כן בטח אני באה.."

הם נכנסו לכיתה ואחרי חצי שעה מאוד מייגעת המורה אמר שיש עבודה בזוגות. קריאות בוז נשמעו והמורה השתיק את כולם.

המורה:"אני רוצה מצגת של לפחות 10 שקפים!"

עומר:"אה! זה קל.. פשוט כותבים מילה בכל שקף" כולם אמרו לו 'יופי גאון' וכאלה

המורה:"אוקי רשמתי פה את הזוגות לעבודה אני לא רוצה לשמוע תלונות על בן הזוג ששמתי לכם!" הצלצול נשמע ברקע המורה תלה את הרשימות על הלוח ותומר חיפש את שמו.

תומר:"לא!!!! אני עם אלון המוגבל!" אלון העיף לו בוקס לכתף "אהוו זה היה בצחוק!"

מור:"אני עם עדי!"

עדי:"יופי!"

תומר:"איזה באסה שאנחנו לא עושים ת'עבודה יחד"

מור:"אולי זה לטובה"

תומר:"למה את מתכוונת?"

מור:"אם היינו עושים את העבודה יחד אז היינו עסוקים בלהתנשק במקום לעבוד.."

תומר:"יש משהו בדברייך" הוא חייך ונשק לראשה הם יצאו מחובקים מהכיתה.

גיא חיפש את השם שלו

גיא:"גיא ו.. קים!"

קים:"אנחנו יחד?" היא שאלה חוששת

גיא:"כנראה.."

קים:"אתה יודע משהו על זה בכלל?"

גיא:"פחות או יותר"

קים:"מזל אני גרועה בזה"

גיא:"שיט! נתקעתי עם מישהי שלא יודעת כלום"

קים:"אני צחקתי"

גיא:"אני יודע" הוא אמר וקרץ לה.

 

עינב:"מחר את פוגשת אותו?" היא לחשה למור כשהיו בדרך לשיעור מתמטיקה

מור:"כן.. אני כ"כ לחוצה.."

עינב:"למה?"

מור:"לא יודעת.. כי אולי הוא איזה משוגע? או שאולי הוא לא יאהב אותי?"

עינב:"למה שהוא לא יאהב אותך? את בנאדם מקסים.. ואת דם מדמו!"

מור:"כנראה שאת צודקת..."


אהבתם? אני רוצה לראות תגובות על הפרק כי באמת השקעתי!!

אוהבת 33>

נכתב על ידי האנונימית שמספרת , 29/4/2008 20:47  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 18


הנה פרק 18

מצטערת שהייתם צריכים לחכות כ"כ הרבה...

תהנו!


פרק 18-

..:"אז בסוף השנה יש לכם מסיבה גדולה.. והנהלה לא רצתה לאכזב ולהביא עוד להקה של לא יוצלחים.. אז.. חשבנו שאתם התלמידים תמצאו את הלהקה או יותר נכון שקבוצה מכם תהיה הלהקה" המנהלת אמרה וכל מיני דיבורים עלו ברקע והמון המון רעש "בקיצור.. תתארגנו וביום חמישי הבא נערוך את האודישנים ונקבע.."

אורן:"זה מעולה!"

גיא:"כן! נוכל להוכיח ת'צמנו סופסוף"

אורן:"אתה מנגן?!"

גיא:"כן... אתה?"

אורן:"כן, על גיטרה"

גיא:"וואלה, אני מנגן על גיטרה בס.." הם הסתכלו אחד על השני

אורן:"אנחנו יכולים להיות הלהקה.. רק צריך למצוא תופים עוד גיטרה וקלידן.."

גיא:"תופים, יש את אלון.. ועוד גיטרה וקלידן אני לא מכיר"

אורן:"אל תדאג אנחנו נמצא" בסוף השיעור הם ניגשו לאלון

גיא:"אהלן אלון! מה שלומך אח שלי?"

אלון:"אוקי מה אתה רוצה עכשיו?"

גיא:"האם בא לך לנגן בתופים במסיבה?"

אלון:"הא?"

גיא:"במסיבה, במסיבה אלון.. לנגן על תופים לעשות סטא גא דאש על התופים?"

אלון:"למה?"

גיא:"כי זה כיף ואתה אוהב לנגן על תופים"

אלון:"טוב.. בסדר.."

גיא:"בסדר.. אז היום בחמש תהיה בחדר מוזיקה"

אלון:"ממתי יש שם תופים?"

גיא:"מאז ומתמיד אולי?"

אלון:"בסדר אני יהיה שם"

 

יוני:"סוף סוף אנחנו יכולים להיות יחד בלי להתעסק בדברים אחרים" הוא אמר ונשק לידה

לילך:"כן.." היא אמרה ונאנחה קלות.

יוני:"לילך? משהו מטריד אותך?"

לילך:"מה? כלום, כלום.." 'לא.. כלום, חוץ מזה שאני בהריון ואין לי מושג ממי'

יוני:"את בטוחה?"

לילך:"יותר מתמיד" היא חייכה חיוך מאולץ

 

אלון:"הנה אתם.. למה אני באתי בחמש ואתם בחמש וחמישה?"

אורן:"נו באמת. מה אתה מתלונן.. אפשר לחשוב.."

גיא:"טוב אז צריך לחשוב מה עושים.. את מי מגייסים איתנו"

אלון:"אל תסתכל עלי אני לא יודע.."

אורן:"טוב בינתיים ברשותכם אני הולך לנגן קצת"

אלון:"אני גם רוצה"

גיא:"גם אני מה אסור לנו ליהנות?"

אורן:"נו אז בואו.."

גיא:"בואו ננגן את I don't to be"

אורן:"טוב.. יאללה" הם התחילו לנגן ואורן וגיא שרו גם.

 

תומר:"עוד מעט אני ומור נהיה שנה וחצי יחד.. אין לי מושג מה לעשות לה"

אביב:"אתה שואל אותי בתור?..."

תומר:"אני לא שואל, אני מהרהר בקול..."

 

מור:"אז מה כדי לעשות לשנה וחצי שלנו?"

עדי:"וואי.. אין לי מושג.."

מור:"אני חושבת על זה כבר שבוע"

עדי:"שבוע שלם? ולא מצאת כלום?"

מור:"כן.. זה לא כזה קל כמו שאת חושבת"

עינב:"כן עדי, את עם המערכת יחסים המעורערת שלך עם אלון.."

עדי:"אני לא נושא השיחה עכשיו!" עינב ועדי התווכחו קצת

מור:"היי, תגידו איפה שיר?" היא שאלה ועדי ועינב הפסיקו להתווכח

 

שיר:"וואו זה היה מדהים!" היא אמרה ומחאה כפיים

אורן:"תודה.. כמה זמן את כבר כאן?"

שיר:"מההתחלה בערך"

גיא:"בא לך להצטרף?"

שיר:"בכיף!"

גיא:"זה היה בצחוק.."

שיר:"למה? אני יודעת לנגן"

"מה?!" הם שאלו שלושתם יחד

שיר:"כן.. מה אתם כ"כ מופתעים?"

אלון:"בנות לא יכולות לנגן רוק..."

שיר:"אה באמת?" היא אמרה והרימה גבה. אלון עמד על שלו. היא התקרבה לבמה ולקחה מאורן את הגיטרה. ותוך שנייה התחילה לנגן לרגע היה אפשר לחשוב שהיא למדה מקארלוס סנטנה בכבודו ובעצמו. כשהיא סיימה שלושתם עמדו בפה פעור שהגיע עד לרצפה וכמעט פילס אותה. "מה אתם כלכך המומים?"

גיא:"מי לימד אותך לנגן ככה?"

שיר:"אבא שלי.." גיא גיחך

גיא:"אבא שלך? וממי הוא למד?"

שיר:"זה משנה? אתה לא מאמין.. אז אני ינגן שוב כדי להוכיח לך"

אורן:"את בפנים"

אלון + גיא:"מה?!!?"

שיר:"בכיף"

אלון:"אבל היא בת!"

שיר:"נו אז מה?! ראית שאני יודעת לנגן! בוא נתערב שאתה לא מצליח לעשות תו אחד ממה שאני עשיתי הרגע!" הוא שתק אבל עדיין היה עם פנים זועפות

אורן:"אז כולנו מסכימים ששיר מצטרפת?"

גיא:"כן.."

אלון:"שיהיה"

שיר:"וואו איזו התלהבות.. אני לא יצטרף אם אתם לא רוצים"

אורן:"אבל אנחנו כן.. לפחות אני רוצה" הוא חייך אליה והיא הסמיקה

שיר:"בסדר.." היא הסתכלה בשעון "אני חייבת לעוף.."

אורן:"טוב תבואי לכאן מחר בחמש"

שיר:"סבבה.. בי לכם"

 

תומר:"כל היום לא ראיתי אותך.."

מור:"אתה כל יום רואה אותי.. יום אחד לא הרג אותך"

תומר:"נכון.. אבל אני גוסס.." הוא אמר ועשה את עצמו נחנק למוות.. "תנשימי אותי!!!!!!!1" מור צחקה וקפצה עליו והתחילה לנשק אותו. אחרי דקה הם התנתקו "אם זה נקרא להנשים אז אני יתעלף כל יום" הוא אמר וקרץ לה.

מור:"יוו כמעט שחכתי! יש איזה סרט בטלוויזיה שאני רוצה לראות"

תומר:"טוב, בואי" היא הדליקה את הטלוויזיה וראתה שבדיוק הסרט התחיל

מור:"מזל" הם ישבו וראו את הסרט

 

שיר:"אני כאן!, הבאתי את הגיטרה שלי.."

גיא:"מה...? גיטרה ורודה?" הוא אמר וגיחך היא חייכה אליו חיוך עוקצני והוציאה גיטרה חשמלית שחורה. "טוב סתמתי"

שיר:"וטוב שכך.. איזה שיר אנחנו שרים באודישן שלנו?"

אורן:"אותו שיר ששרנו לפני שנכנסת.. זוכרת?"

שיר:"I don't to be?"

אורן:"כן"

שיר:"אוקי.. רק בעיה אחת.. לשיר הזה צריך קלידן.. שמעתי אתכם בלי זה וזה נשמע נורא.."

גיא:"טוב אל תגזימי"

שיר:"זו לא הגזמה, זה באמת נשמע רע.."

אורן:"בסדר אנחנו נמצא מישהו. בואו נתאמן בינתיים"

 

..:"קים אני צריכה לדבר איתך" היא אמרה וסימנה לה להתיישב על הספה.

קים:"כן אמא" היא התיישבה

..:"את מבטיחה לי להישאר רגועה?"

קים:"אמא ,אל תלחיצי אותי.. מה קרה?"

..:"אבא שלך"

קים:"מה איתו?"

..:"הוא רוצה לראות אותך.. הוא רוצה לקחת אותו אליו לשבוע ימים"

קים:"אמא את התחרפנת? אני לא רוצה שנייה עם האיש הזה!"

..:"ה"איש" הזה הוא אבא שלך"

קים:"איך את בכלל מסוגלת לשאול אותי? איך הסכמת?!"

..:"לא הייתה לי ברירה. הוא פנה לעורך דין"

קים:"ואם אני לא רוצה? הם לא יכולים להכריח אותי ללכת אליו"

..:"אני יודעת מותק.. אבל רק שבוע אחד.. בסוף השבוע את תחזרי ולא תראי אותו יותר לעולם"

קים:"אני לא רוצה אמא"

..:"אין לך ברירה, יש לך זמן לחשוב.."

קים:"לא שזה יעזור לי!" היא קמה "אני לא רוצה לדבר איתו ותמסרי לו את זה!" היא יצאה משם בעצבים ואמה נאנחה בייאוש.

 

שיר:"אנחנו צריכים קלידן" היא אמרה אחרי כמה פעמים שהם שרו כל מיני חלקים מהשיר ובסוף את השיר כולו.

אורן:"אני יודע אני יודע.. אנחנו נמצא.. בינתיים נחזור הביתה ונדבר אח"כ..." הם התחילו ללכת לעבר היציאה והחליטו לבסוף ללכת לחצר האחורית ולשבת קצת. הם חזרו אחורה והתיישבו בחצר ודיברו ביניהם

 

קים נכנסה לתוך בית הספר ובדקה שחדר המוזיקה ריק והיא התיישבה ליד הפסנתר והחלה לנגן מנגינה איטית

 

אורן שיר אלון וגיא הלכו לכיוון חזרה לכניסה של בית הספר שלפתע גיא שמע מנגינה שקטה ואז הוא השקיט את כולם

גיא:"שקט.. אתם שומעים משהו?" הם כולם ניסו להקשיב ולא שמעו כלום

אורן:"אני לא שומע כלום! ואני חייב לזוז!"

גיא:"טוב תלכו אני הולך לשירותים"

אלון:"לחכות לך בחוץ?"

גיא:"אהה.. לא זה פ'סדר.."

שיר:"אוקי ביי גיא.. תמיד רציתי להגיד את זה" היא אמרה וצחקה שלושתם יצאו החוצה וגיא הלך לכיוון חדר המוזיקה

 

קים התחילה לשיר..

she falls asleep and all she thinks about is you
she falls asleep and all she dreams about is you
when she's asleep the air she's breathing is for you
you're why she wants to live
she's not got that much more to give

she sits alone, on her phone
and she's calling about a broken heart
and I don't know what I should say cause she's crying
and feels as though she's thrown it all away
she won't last another day

you're climbing the stairs, unaware that she's hurting
bad and lying very still on the floor by the door
but it's locked and she was hoping
you would come back for more
but it's too late to realize you've made mistakes

she falls asleep and all she thinks about is you
she falls asleep and all she dreams about is you
when she's asleep the air she's breathing is for you
you're why she wants to live
she's not got that much more to give

please save me
I've been waiting,
been aching for too long

she falls asleep and all she thinks about is you
she falls asleep and all she dreams about is you
when she's asleep the air she's breathing is for you
you're why she wants to live
she's not got that much more to give

please save me
I've been waiting

 

היא סיימה ונאנחה, פתאום היא שמעה מחיאות כפיים מכיוון הדלת

קים:"גיא? מה אתה עושה כאן?" היא אמרה וקמה

גיא:"את מנגנת מדהים.. וגם שרה מדהים. חשבתי שאת רק רוקדת"

קים:"הפתעה.." היא אמרה בקרירות והתחילה ללכת לעבר היציאה

גיא:"למה את כלכך אדישה עכשיו? כל הזמן הזה ניראת לי ילדה מאוד נחמדה וזה... מה קרה לך?"

קים:"זה כלום.. פשוט שאני שרה אז אני לא אוהבת ששומעים אותי.."

גיא:"אבל את שרה מדהים!"

קים:"תודה.." לפתע לגיא נפל האסימון

גיא:"קים!"

קים:"אני כאן למה אתה צועק?"

גיא:"אנחנו צריכים קלידן או קלידנית בשביל האודישן ביום חמישי הבא"

קים:"למסיבה? אין מצב"

גיא:"למה לא?"

קים:"אני רוצה שיזכרו אותי בתור זאת שרוקדת.."

גיא:"קים, את לא צריכה להרשים פה אף אחד.. זה לא משנה איך יזכרו אותך.. העיקר שתהיה אתה ומה שאתה אוהב לעשות"

קים:"אני אוהבת לרקוד!"

גיא:"וגם לשיר, ולנגן בפסנתר"

קים:"אני מניחה"

גיא:"אז מה אכפת לך? תצטרפי.. יהיה כיף"

קים:"אוקי... אני יצטרף"

גיא:"מעולה!, טוב אני חייב לזוז.."

קים:"גם אני.." הם יצאו משם יחד והלכו לאותו רחוב – כשגילו שהם גרים בשכנות אחד לשני

 

מור:"אתה חייב ללכת?"

תומר:"כן.. מצטער מאמי.."

מור:"טוב לא נורא.. ניפגש מחר?"

תומר:"כמובן" הם התנשקו ואחרי דקה תומר יצא היא עברה ליד המטבח ושמעה את הדודים שלה מדברים היא התקרבה טיפה.

רונית:"אנחנו לא יכולים לספר לה!" 'לספר לי מה?' מור הרהרה לעצמה

שלומי:"רונית אנחנו חייבים"

והדבר ששמעה, השאיר אותה המומה....

רונית:"..........


פרק ארוך לא?

מקווה שאהבתם - האנונימית 33>

 

נכתב על ידי האנונימית שמספרת , 28/4/2008 15:03  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

6,174
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאנונימית שמספרת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האנונימית שמספרת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)