סיפורי אהבה

לא יודעת מה איתכם אבל לי יש עוגיות

והנה לכם פרק 11...

תהנו לכם חמודים!

פרק 11-

-כעבור שנה-

'סוף סוף פסח...', מור עמדה מול המראה לובשת את החולצה האפורה עם דמויות קטנות וחמודות צבועות בקווים אדומים שתומר אוהב. היא סידרה את החולצה ושמה את המכנסי חאקי הקצרות שלה. תומר בא וחיבק אותה מאחור.

תומר:"כבר אמרתי שאני פשוט מת על החולצה הזאת?"
מור:"אמרת לא פעם ולא פעמיים, ואולי תסביר לי אחת ולתמיד למה?"

תומר:"כי זה עושה לך גוף של דוגמנית, לא שאין לך גוף יפה את יודעת.." מור הסתכלה עליו "אממ..זתומרת... אהה..." הוא גמגם ומור צחקקה "בקיצור! זה מבליט את הגוף המושלם שלך" מור חייכה ותומר סובב אותה אליו, הם התנשקו ויצאו מהשירותים שבחדרה. בעודם מתנשקים תומר הולך אחורה ומור דוחפת אותו קדימה. הם נפלו על מיטתה ממשיכים להתנשק. הוא הכניס את ידיו מתחת לחולצתה, הם התהפכו והוא דגדג אותה קצת. היא צחקה תוך כדי שהיא מנשקת אותו.

לילך:"היי אתם באים?" לילך הפריעה באמצע. הם קפצו ותומר קפץ ממור ונפל על הרצפה.

מור:"יו אתה בסדר?!" היא שאלה מודאגת. הוא הרים את ראשו ואז התרומם. לילך לא יכלה להסתיר את הבעת הפנים המשועשעת על פניה. מור עזרה לתומר לקום "מה את צוחקת? מה את מפריעה באמצע ככה?יש דבר מגניב כזה שנקרא לדפוק על הדלת! שמעת על זה אולי?!"

לילך:"מצטערת שהפרעתי לזוג היונים אבל אנחנו יוצאים.. אתם באים או שתומר קיבל חררה בדקה ה-90?"

תומר:"מצחיק... תמיד אמרתי שהיא מצחיקה נכון?"

מור:"תמיד!!!!" היא חיכתה אותו "אפשר לחשוב.. יאללה בוא שמנצ'יק"

תומר:"עוד אני שמנצ'יק!" הוא אמר והיא דחפה אותו החוצה. "אייה"

לילך:"יאללה!!!!!!!!!" הם ירדו למטה. הדודים של מור כבר נסעו. החבר של לילך אבי גם בא איתם ללכת לליל סדר אצל הסבים של מור. שגרו בצפון. מור הייתה נרגשת, חצי משפחה באה והיא תציג בפניהם את תומר. היא רצתה לדחות את זה כמה שיותר אבל תומר בסוף שכנע אותה, יותר נכון התחנן שתיקח אותו איתה כי הוא לא רצה לבלות עוד ליל סדר משוגע במשפחת כהן.

הם ישבו בספסל האחורי כשתומר מחבק את מור והיא מתפנקת בזרועותיו מדי פעם היו גם נשיקות חטופות. לילך ואבי דיברו על המון דברים. ותומר ומור האזינו בשקיקה. אבל רוב הזמן המחשבות של מור נדדו למקום אחר. סבתא שלה. היא הייתה חלק מאוד חשוב בחייה. ומה שהיא תגיד על תומר – יקבע הכל.

כשהם הגיעו, הם ראו את הבית הגדול והכפרי שהיא כל-כך אהבה לבוא אליו. ולהתפנק אצל הסבים האהובים שלה משה וחנה.

הם נכנסו וכל המשפחה קפצה ואמרה שלום, וגם איך היא, בלי ההורים. מור משכה את תומר לכיוון שהסבים שלה ישבו.

מור:"סבתא..."

חנה:"מור! נכדה שלי!" היא קמה מהספה וחיבקה אותה חזק. "אווו, כמה התגעגעתי אלייך. את צריכה לבוא לעיתים קרובות יותר!"

משה:"מורי'לה.."

מור:"היי סבא" היא חיבקה אותו גם.

משה:"מה שלום הנכדה האהובה עלי?"

מור:"בסדר גמור, סבא סבתא, אני רוצה שתכירו את תומר.. חבר שלי.." תומר בא מאחורי מור והבעה מאוכזבת התפשטה על פניה של חנה. בדיוק ממה שמור חששה. תומר לחץ את ידו של משה, ולאחר מכן את ידה של חנה ונשק לה

חנה:"אוו, איזה ג'נטלמן.." היא חייכה חיוך מאולץ. מור ראתה את זה ולקחה את סבתה לחדר בבית.

מור:"סבתא? הכל בסדר? חשבתי שתשמחי שיש לי חבר"

חנה:"שלא תביני אותי לא נכון.. אני שמחה! אבל.. חשבתי שהוא יהיה.. יותר ברמה שלך"

מור:"סבתא? מה זאת אומרת יותר ברמה שלי?"

חנה:"יותר חכם"

מור:"מאיפה את יודעת כמה הוא חכם? שתדעי לך שהוא מאוד חכם!"

חנה:"את זה עוד נראה..."

מור:"סבתא, את יודעת שאני אוהבת אותך מכל דבר בעולם... אבל.. תומר חשוב לי. ואני רוצה שלא תעשי לו מבחנים מטופשים"

חנה:"אל תדאגי, אני סומכת על הטעם הטוב שלך" היא ליטפה את לחייה מור חייכה ושתיהן ירדו למטה וראו את תומר ואת משה מדברים בניהם

חנה:"נראה כאילו סבא שלך מחבב אותו" היא אמרה בפרצוף חמוץ ומור לא יכלה שלא לצחקק. הן ירדו למטה ומור התיישבה ליד תומר

תומר:"לאן נעלמת?" הוא אמר בחיוך

מור:"הייתי צריכה שיחת נפש עם סבתא'לה שלי"

תומר:"אה... בסדר גמור"

חנה:"תודה שאתה מאשר" היא עקצה אותו, ומור הסתכלה עליה במבט של 'תפסיקי!' "מה?" היא סיננה בשקט

תומר:"אוקי... אז ללמד אותך איך לשחק שחמט משה?" הוא אמר בציניות

משה:"שחמט? חע, אני קורע אותך"

חנה:"לא עכשיו, עכשיו מתיישבים לשולחן!" היא אמרה. "תשחקו שאני אהיה בקבר" היא סיננה בשקט מור נאנחה והרגישה מיואשת.