Momento Mori
you live only once |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
Phrentic
הכל זז....
חזרתי משבוע בבומבמלה, היה חביב, בעיקר אחרי כל העצבים ששרפתי שם. דברים נוספים ששרפתי שם:
1. קלוריות, והרבה. לחיות על שתי ארוחות ביום והתרוצצות בלי סוף בהחלט דבר טוב לגזרה.
2. את העור שלי. טוב, לא נשרפתי, אבל השתזפתי לא רע.
3. הרבה הרבה סיגריות. בערך שני פקטים של PAL-MAL אדום.
4. את הזמן שלי, למרות שלא נראה לי שהיה יכול להיות משהו יותר טוב בשבילי לעשות חוץ מזה.... חיים ריקים, אתם יודעים.
5. גשרים. לא פיזיים, נפשיים. אני מרגישה שאיבדתי כל טיפת אינטימיות עם החבר שלי...
מעבר לזה, סוף סוף מצאתי עבודה והתחלתי כבר גם לעבוד בה. וגם גיליתי שהמשקל אצלי בבית מקולקל ואני צריכה לקנות חדש...
מעבר לאיבוד האינטימיות עם בן האדם האחרון שסמכתי עליו, גיליתי איזה בן אדם מגעיל אני. אני תוקפנית, ילדותית, לוזרית, מפונקת, שמנה (איך בלי זה), עצלנית, קנאית, מפגרת, קשת קליטה, לא מסוגלת לפרגן ואינפנטילית. אבל לעבוד על כל התכונות החראיות האלה פשוט כבר לא נשאר בי כוח...
אני כהרגלי (לצערי) נכנסת שוב לדיטת יו-יו מצבנת. רזיתי איזה 2 או 3 קילו בבומבמלה ועכשיו אני מעלה אותם, ועוד קצת. אם אני מגיעה למשקל הקודם שלי (74 קילו) או אפילו רק לסביבתו, אני מתאבדת בלי לשאול שאלות ומבלי להגיד מילה. ככה זה הראש שלי, עדיף להיות מתה משמנה.
קשה לי במידה מסויימת לכתוב את ההרגשה החד משמעית הזאת- או רזון או מוות, בעיקר כי אני עוברת בבלוגים של בנות 13 פלוס מינוס, שכבר עכשיו שוקלות 40 קילו ושואפות לעוד פחות. הרבה פעמים אני רוצה להגיב להן ולצעוק פשוט שלא יכנסו לזה... עד כמה זה מכרסם בנפש ועד כמה עמוק זה עלול לשרוט אותה... אבל אין בכוחי לומר כלום... אין לי זכות. אני בחזקת השדים שלי והן בשלהן, כך שטובע אחד לא יצליח בחיים להציל טובע אחר...
להודות בזה?
חבר שלי כל הזמן מתלונן על הירידה החדה בתדירות קיום יחסי המין ביננו. אי אפשר להאשים אותו- הוא דיי צודק. דיי הפכתי ל"א-מינית". קשה לי לסבול את המגע. כל ריח שעולה בנחיריי מעלה בי גועל, כל מחשבה על הפרשות (כאלה או אחרות) מעורר בי חלחלה, ובכלל איבדתי עיניין בסקס... קשה לי להכריח את עצמי להכנס איתו למיטה, להתפשט על הגב ולחייך. מילא אם זה היה על הגב. היחיד שעל הגב רוב הזמן זה הוא וזה מתחיל לעצבן אותי. הוא רוצה אותי ולא מוכן להראות לי אפילו טיפת השקעה, מעבר מלהביא לי למצוץ לו... זה לא שזה נפל עליי עכשיו, זה פשוט שלפני כן לא הרגשתי כל כך נורא עם עצמי כשניסיתי לרצות אותו בדרך כזאת או אחרת.
ההרגשה שלי מכל המצב הזה, זה יאוש. עמוק ושחור, בלי סוף ובלי אור בקצה המנהרה. חייב לבוא שינוי... או שאני פשוט לא אשרוד.
כל הבעיות האלה במיטה משפיעים על הזוגיות שלנו ברמה שלא תאומן, קשה לי לדבר איתו או להיות איתו לבד בפרטיות (כי אני יודעת מה הוא ידרוש), אני שונאת לישון אצלו/לידו כי זה חוסף אותי שוב לאותם הרגשות השליליים. אנחנו בקושי מדברים וגם אם כן, אני רוב הזמן עצבנית וכועסת...
בקיצור חרא...
אני חייבת להפסיק לאכול כמו פרה ולקנות משקל חדש....
| |
|  כינוי:
Dance-Macabre בת: 36 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
