כנראה יש משהו בימי רביעי...איזה מזל רע או שהכוכב של המזל שלי לא במיטבו ביום הזה...כבר שבוע שני שים רביעי מתחיל בסבבה ובכיף והופך לסיוט מתמשך של בכי במיטה ללא יכולת לזוז או לעשות כלום חוץ מלבהות בריק.

שוב, כביכול הכל בסדר, ואפילו משתפר..

אתמול הייתי בלימודים...היה ממש מצחיק ונחמד, 2 סטודנטים כתבו חיבור על חנוכה והקריאו אותו במבטא יפני כל כך מצחיק והביאו סופגניות לכולם ומזה שיחקו אותה...כלומר הרעיון והמחשבה יפים אבל חבל על הסופגניות שעם ביצים ולמה לשמוח על חשבון אחרים?

בכל אופן אני כמובן לא אכלתי...טבעונית עד המוות. אבל זה היה מה זה מצחיק לראות את המורה היפנית מתפדחת כשהביאו לה סופגניה ועושה קידה מתוקה כזאת ואומרת תודה. אני חולה עליה. באופן כללי היה שיעור ממש קשה. ליפנים מסתבר יש אלפי דברים לספור אחד שתיים שלוש או אחת דניים שלושה [אתם רואים? אפילו בעברית אני לאדעת את זה...] לדברים עגולים וקטנים יש ספירה משלהם, לדברים שטוחים גם. לחיות ולבני אדם, לטלויזיות חחחחח,מכוניות, דברים ארוכים ודקים וכן הלאה...לא למדנו את כל השאר כי לא היו דוגמאות עליהם בספר. אבל אלו שכן היו בספר- תפוח [עגול], בננה [ארוך], דפים [שטוח], טלויזיות מכוניות חיות בני אדם וכו וכו...זה היה נורא מתיש ומייאש...ואז גם השני סטודנטים שהבאיו תסופגניות היו צריכים ללכת מוקדם ונשארנו רק שלוש...וואי הזמן פשוט לא עבר!!!!!!!בהפסקה אכלתי סנוויץ' שממש עשה לי כאב בטן...לא יכולתי להתרכז בכלום!הזמן לא עבר וגם היה שילוב של חום וקור בצורה ממש מוזרה..או שהזעתי והיה לי קר, או שהיה לי חם והיה ממש קר...פתאום גלי קור וחום...

אחרי השיעור הלכתי הבייתה ומי שעוקב זוכר שהיה לי דייט.

טוב אז יצאתי לפגוש את הבחור..ניסיתי בכל הכוח להיות בסדר ונורמלית ולא לשדר דברים מפחידים ומלחיצים ולא לדבר על אקסים או על שטויות או על בלגנים...למרות שבסוף שקלטתי שהבחור ממש מעייף אותי בזה שהוא חופר על עצמו כל כך הרבה וקוטע אותי כדי לחפור על עצמו אמרתי מה כבר יש לי להפסיד ונכנסתי לכל הקטע הפסיכיאטרי...סיפרתי בגדול על הבעיה..ממתי בערך..אישפוזים והכל..לא היה לי סיבה כבר להחביא הכל כי הוא כבר לא עיניין אותי...גם כל הזמן תהיתי אם אני לא אמורה להרגיש עכשו מתח מיני? ועכשו אני לא אמורה להמשך אליו?

ממש אכלתי כאפה....מתי קורים הדברים האלה בקשר נורמלי?

ייאמר לזכותו שהוא לא נישק אותי מתוך עיקרון. וגם טרח להסביר לי על זה לפני כן בזמן סביר ובדיעבד על ידי סיפור אחר שזה כבר היה אדיר...למרות שזה עיצבן אותי באיזשהו אופן שהוא מרגיש שהוא צריך להודיע על זה כדי שאני לא אחשוב שהוא לא מחבב אותי [למרות שלדעתי הוא פשוט פוחד שיחשבו שהוא הומו..] אבל זה עדיין היה טוב...

בסוף הגענו לשלב שהוא שאל אותי "אז איך אני נראה לך?" ואני כזה "אהה??!" ואז באמת הלכתי על כנות..אמרתי לו שהוא חופר והוא מרוכז בעצמו ולא נותן לאנשים אחרים במה וקוטע אותם בשביל לדבר על עצמו וככה מבטל אותם וכל זה....וכל הדברים הרעים שהיה לו להגיד עליי זה שאני חושבת שאני פסיכית למרות שיש לי הרבה כוחות והטבעונות כמובן הפריעה לו...[אנשים לא אמורים בדרכלל לאהוב את העבודה שהאנשים שהם איתם לא רוצחים ילדים קטנים ואוכלים אותם ושותים הפרשות מהציצי של אמא שלהם?] אז בקטנה...יצאתי סבבה.

הוא אמר שהיה לו ממש כיף בחברתי וכל זה ומתי נתראה שוב...

אני מניחה שאצל אנשים נורמלים  שהם כבר נשואים והכל אז אולי הם פגשו את הבחור ולא נמשכו אליו באופן מידי...אולי זה בא אחכ? אולי זה קורה כשמתאהבים? אני לא כל כך מבינה איך זה הולך אצל נורמלים....

אצלי אם יש משיכה זה  מ-ש-י-כ-ה-! אולי זה יבוא אחכ...בכל מקרה אני אתן צ'אנס לדייט שני [בחיים שלי לא יצאתי לדייט שני] כי לבחור יש נימוסים טובים ואולי עוד יצא מזה משהו...

מקסימום...[טוב אני מניחה שככה אני נכנסת לכל הקשרים עם הבחורים האלה שאני לא מעוניינת בהם] זה לא שיש לי משהו יותר טוב לעשות בלי גבר לא? [לימודים,ספרים,סרטים,ספורט,אוכל,תפירה,מוזיקה,טיפולים,עבודה] ובכל זאת..

היום בבוקר הלכתי ליום הראשון בעבודה החדשה שלי :)

התרשמתי מאוד לטובה...מקום מאוד מאוד נקי, ממש מקפידים על סטריליות, האוכל נראה טרי מאוד, העובדים מאוד מקצועיים ובכלל המקום נראה רציני ומקצועי. משלמים גם נסיעות, נותנים ארוחה בחינם בסוף משמרת [לא שיש משהו לאכול בחור דגים הדמוי יפני הזה], הכל יפה ונקי, אפילו השקיות טייק אווי מודפסות צבעוני...חחח. בקיצור מאוד אסתטי. אני לא יודעת איך אני אשתלב בכל זה....אני לא אסתטית. אני לא נקייה. אני כולי בחורה למודת סבל שנראית בת 12 עם קעקועים ופירסינגים.

כל התנאים מושלמים בעבודה הזאת, מעט שעות,משרה חלקית, שכר גבוה, ארוחה, נסיעות, קרוב לבית....בקיצור הכל. אפילו מקבלים אותי כמו שאני ולא אמרו לי כלום על הקעקועים או הפירסינגים שלי ולא ביקשו ממני להוריד כלום! איך אני אחזיק שם מעמד??????

הם מצפים מהמלצריות למכור מנות יקרות כל הזמן...לדחוף ולדחוף שתייה וחמוצים ומרק ופה ושם...יש אשכרה תחרות מלצריות כל יום ולוח כזה שמסמנים כל פעם שמלצרית מוציאה מנה יקרה. ממש נגעלתי שעמדתי ליד מלצרית ו"התלמדתי" ושאלו אותה מה היא ממליצה קר, והיא בכלל המליצה על מנה  שהיא מטוגנת ולכן חמה! ולמה? כי זה אחת מהמנות בלוח בתחרות הטיפשית שלהם...ממש הייתי מזועזעת..

איך אני יכולה להשאר בעבודה מבלי להמליץ על כל החיות המסכנות האלה שנמצאות בכל מנה? אפילו בפאקינג אורז לבן רגיל עם ירקות תוקעים ביצה!!! במרק יש אבקת מרק מגעילה מדגים, כל מנה באה עם דגים...איכס! מסכנים! הם אפילו לא מבושלים ברובם!!אני לא רוצה לחשוב מתי הם מתו....זה פשוט מזעזע.. אני לא יכולה להמליץ על כלום...אני לאדעת איך אני אצליח להשאר בעבודה המושלמת הזאת..

אם ככה אז למה אני כל כך בדיכאון???????????

כביכול אני מתקדמת ומשתפרת ועושה דברים כדי להתקדם ומתמודדת עם קשיים והכל...אבל מה זה החרא הזה????

-אני לא רוצה להרוג חיות!אני רוצה להשאר בעבודה אבל....אני רוצה לעבוד...אני פשוט מרגישה שאני גרועה מדי ולא עומדת בסטנדרטים של המקום...

-הבחור הזה? חפר לי שעה אחרי העבודה ואז התקשר שוב..כאילו שיש לי סבלנות להקשיב לו מזיין תשכל על עצמו...

-קיבלתי מחזור...

-חברה שלי עיצבנה אותי

-באתי ובכיתי לאבא שלי והוא אמר לי שדגים זה שרץ...

-ירדתי במשקל האמת שזה ממש מדכא ומלחיץ אבל אם זאת עדיין נשארו לי שלוש ארוחות להשלים להיום!!!

-אחת החיות שלי לא מרגישה טוב....אני אמא שלה ואני לא יכולה לא למות מדאגה כשאחד מהם אוכל פחות או מרגיש לא טוב...

-אני מפחדת שאני לא אהיה טובה בלימודים...אני מפחדת לא להצליח ויותר גרוע-לא להיות הכי טובה!....מפחדת מהפסיכומטרי שיבוא....ובכלל כבר יצא לי לחשוב על האוניברסיטה ועל חילופי סטודנטים ומה אני אכתוב במכתב מוטיבציה ואם בכלל אני אקבל המלצה ומה אני אעשה בכלל עם התואר, ואיך אני אעבוד ביפן ואיך ואיך ואיך....אפילו חשבתי מה אני יאכל שם כי הכל שם או עם דגים או עם בשר או עם ביצה או עם חלב או עם אבקת דגים מיובשים או עם זה או עם זה....בע!!!!!!!!!!!!!!!!!

מחר יש לי ייעוץ תעסוקתי....מן מבחן כזה שבודק במה אני יכולה להיות טובה ולאיזה עבודות אני אתאים ומה מתאים לי ללמוד...

נראה מה יהיה...ואז נפתח הסופשבוע עוד הפעם.

ועוד הולכת להיות סופה...יכול להיות יותר גרוע מזה? אין לי חברים, נגמרו לי הסרטים, אין לי כוח ללמוד ואני בגמילה מעישון.