13/3

האם יש לך חלומות בחיים, מטרות חשובות, שאת מנסה להגשים? אם כן, ספרי על חלום אחד כזה.
הממ, אני מניחה שלכולנו יש מין מטרות בחיים.
זה משונה.
כולנו רוצים להיות משהו, אבל הזמנים משתנים ואנחנו לא מי שהיינו לפני כמה ימים.
אני מניחה שהחלום היחידי שלי הוא שאני אשאיר אחריי אנשים שיזכרו אותי כשאמות.

בצעירותך, האם חלמת על העתיד? עכשיו כשאת חושבת על זה, האם הצלחת לממש את החלום שהיה לך?
רוב הילדות שלי מעורבלת לי במוח.
פה ושם יש לי חלקים שמסתובבים לי בראש, תמונות, ריחות, קולות של אנשים ומילים, אבל אני לא מצליחה לזכור שום חלום או תהייה שהייתה לי לגבי העתיד.

האם את נוהגת לחלום בלילה? אם כן, ספרי על חלום שהיה לך.
אני כל כך עייפה בלילות שאני כבר לא זוכרת כלום, אלא אם כן החלומות על החמוד הזה מי"ב נחשבים?

האם את זוכרת את החלומות שלך? אם כן, מה את עושה בשביל לזכור אותם?
לא.

האם קרה שחלמת משהו שהתגשם בדרך כלשהי לאחר מכן?
לא.זה בולשיט אחד גדול.להאמין שחלומות מתגשמים לבדם.
צריך להתאמץ כדי שזה פאקינג יקרה.

האם היה לך חלום שחוזר על עצמו? אם כן, ספרי עליו.
כן, חלמתי שאני רזה, מצליחה ומפורסמת.
שיהיה לי חבר מוזיקאי מטונף (אני קוראת את "התפסן" כרגע, בליים איט און סלינג'ר) ושאני אגנוב ממנו את מעיל העור שלו
לאחר לילות של ירח מלא תחת שמי לונדון.


האם פעם ניסית לפרש חלום שהיה לך? אם כן, מה גילית? זה עובד?
לא.

האם פעם "התעוררת" בתוך החלום? הצלחת לשנות בו משהו?
ברגעים האחרונים של החלום שלי אני נוטה לחיות אותו, ורק אז אני פוקחת את העיניים שלי.

28/3

נכון שזה פשוט יהיה כל כך נחמד,

לחזור להיות בת 4, בגן,

בלי חיים לארגן,

בלי משקל להוריד,

בלי הורים לחוצים,

ובלי ניצחונות קטנים?

The Selby, אם הרגע יצאתם מהמערה באפגניסטן, הינו טוד סלבי, צלם, שמתעד בתים שווים ברחבי הגלובוס,

ועל הדרך גורם לי להתחרט שאני לא אמנית קונספטואלית עם בעיות רציניות שגם 150 פסיכולוגים לא יצליחו לפתור (אם תהיתם,

הבעיות שלי יהיו העובדה שאני לא מצליחה להתגבר על הקשר עם הבעל לשעבר, עם אבא שלוחץ ושואל "מתי תמצאי עבודה אמיתית?"

ועם השכן שמשום מה לא מצליח להישאר עם מגבת, עד כמה שזה נשמע סקסי, הוא בן 68)

ועם בית שווה במיוחד (וחברים שווים גם כן, אהמ) שידרוש ביקור שלו.

אבל, אם יש משהו שאני כן יכולה לעשות, זה לדמיין איך יראה הבית שלי בעתיד!

אז לאחר שיטוט מאסיבי של רהיטים באינטרנט (שהחלו לאחר סיור אינטרנטי בבית של מייקל סטייפ ובן-זוגו, תומס דוזול, שכלל תמונה של שידת

מגירות יפה במיוחד של BDDW) שהחזירו אותי ישר לימים המאושרים של שבתות של כיתה ד', שבהם הייתי מתלבשת במכנסיים המחוייטים

בצבע האוברג'ין שלי ובסוודר עם הצווארון הגבוה בצבע לילך, לוקחת את החוברת השנתית של איקאה ומדמיינת שאני מעצבת פנים, אכן,

אין שום סיכוי שעם בילוי כזה לא הייתי יוצאת כמו שאני היום.דהיינו, דפוקה.

אניווי, איפה הייתי, אה כן, אז לאחר שיטוט מסיבי במרחב האטמוספירה האינטרנטית החלטתי על כמה רהיטים שיהיו אצלי בבית,

להלן:

קודם כל, את המגירות האלו לחדר השינה, כמובן, את השידה הזו למעבר ואת השולחן הזה לחדר עבודה ומעליו את השלט ההומוריסטי הזה מעליו,

 ואת השעון הזה למטבח ואת הכיסאות האלה של פיליפ סטארק אני חייבת ליד השולחן הזה

וכמובן את המיטה הזו! ואת הכורסה הזו!

זה חובה!

אני אובססיבית, tell me something i don't know

אז עד שתהיה לי דירה ייקח זמן, אבל לפחות אני יכולה לחלום,

דייזי.

(10 ימים עד שאני עולה על המטוס הזה)