הפרוייקט שלי

היום גיליתי ש:

לא משנה כמה שעות אני אשן, כשיצלצל השעון בבוקר אני תמיד אלחץ על ה"סנוז"

אם הולכים זקוף ועם חיוך על הפנים אז האדם הממוצע ברחוב לא ישים לב שנעלי העקב שלך עושות לך שיברי הליכה עם כל צעד, שהלכו לך הסחוסים ברגליים ושהחוליות שלך בגב צועקות הצילו.

שיש לי 'חיבור מיוחד' עם נהגי אוטובוס ושומרים בכניסה לבניינים. לא ברור למה.

שאני אוכלת חינם: ביום שלישי אני אוכלת חינם על חשבון משלם המיסים הקנדי, ברביעי על חשבון משלם המיסים הבלגי ובחמישי  על חשבון הבריטי.

שהיום פורים רק כי איזה בלגית כתבה לי בסוף האימייל "happy purim"

שעם עדשות או בלי, אני עדיין לא רואה מרחוק!

עוד לא נקלטתי לגמרי בעבודה. ישבתי בכנס שלא הבנתי ממנו מילה, לא הצלחתי להבין את הדיאגרמות שהוצגו (כי לא הצלחתי לראות אותן מרחוק..ראו סעיף קודם) ומחר אני אמורה לדווח עליו לבוס שלי.

שהיום, באופן רשמי, זה היום הראשון של האביב. מי החליט?

שאני מדברת הרבה. סתם, לא גיליתי, אמרו לי...אני הייתי עסוקה בלדבר.

איך אומרים את הגדרת התפקיד שלי באנגלית. אמרתי לעצמי שאני חייבת לזכור אותה ואז שכחתי.

יותר נכון מצאתי את האדם היפה היחיד שעובד באירגון שבו אני עובדת (ידעתי שסטטיסטית זה לא הגיוני שכל ה 3000 איש שעובדים שם הם מכוערים). רק שהוא יושב במשרד לא נחוץ, בקומה מינוס אחת, בקצה מסדרון נידח ושגם אם אני ארצה לחזור לשם אני לא אדע איך...

ושנגמר לו עוד שבוע  

אומרים שכל יום לומדים משהו חדש, אז הנה מה שלמדתי היום:

דיפלומטיה אירופאית היא סוג של שידור חוזר ומתמשך של ישיבות הכנסת בערוץ 33, רק עם אנשים יותר רזים וחליפות יותר יקרות.

דיפלומטיה חוסכת (לי) כסף: רק היום הוזמנתי לארבע ארוחות צהריים בשבועיים הקרובים.

דיפלומטיה היא עסק של גברים או מכוערים, או הומואים, או בגיל העמידה או כל השלושה יחד!

לעומת זאת, הנציגה הבלגית ממש כוסית.

דיפלומטים הם בעצם הסטיראוטיפ של מהמדינה שלהם: הבריטי, למשל, הוא שתיין עם לחיים אדומות שמעשן מקטרת.

חובה להשתין לפני כל תחילת פגישה- אף פעם אין לדעת מתי היא תמשך שעתיים (ארוכות מאוד) ללא כל סיבה טובה.

אסור לתת לגרמני לדבר! הוא עובר על כל סעיף וסעיף באג'נדה ומגיב עליו, גם אם אין לו באמת משהו חדש להגיד.

בקיצור, יום מעניין עבר עלי.

It was a creed written into the founding documents that declared the destiny of a nation

Yes we can

במדינה בה 10 נשיאים היו בעברם חקלאים, אחד היה שחקן ואחד ייצר צעצועים

It was whispered by slaves and abolitionists as they blazed a trail toward freedom

Yes we can

6 נשיאים החזיקו עבדים!

 It was sung by immigrants as they struck out from distant shores and pioneers who pushed westward against an unforgiving wilderness

Yes we can

ל-3 נשיאים היו בעיות אלכוהול

 It was the call of workers who organized; women who reached for the ballots; a President who chose the moon as our new frontier; and a King who took us to the mountaintop and pointed the way to the Promised Land

4 נשיאים נרצחו

Yes we can to justice and equality

12 נשיאים שירתו 2 כהונות ואחד נבחר לארבע כהונות!

Yes we can to opportunity and prosperity

2 נשיאים הואשמו/ נחשדו ברצח

Yes we can heal this nation. Yes we can repair this world

ועוד לא היה נשיא שחור אחד

Yes we can

בסוף ינואר נאם ברק אובמה בדרום קליפורניה נאום שהשפיע רבות על המוני אנשים. תומכיו המפורסמים (יותר נכון הסולן של הבלאק אייד פיז), לקחו את מילות הנאום והפכו אותו לשיר וקליפ. כאן לשיר ולמילים.

• איחרתי לעבודה בעשרים דקות.
• יצאתי מהבית עם פלאפון טעון במלואו, ועד שחזרתי הביתה הבטריה הייתה ריקה לגמרי.
• לבשתי שמלה ומגפיים עם עקב גבוה מידי (מה שהתגלה כטעות פטאלית)
• בצהריים נכחתי בפגישה דיפלומטית ואפילו די נהניתי ממנה.
• בפגישה נציג האירגון הבינ"ל אמר (בהקשר של ביקורו של פוליטיקאי ישראלי): "לא אמרו לי שהוא מגיע, זה ממש מעליב. אני צריך לשמוע על זה בטלויזיה? אני מבין שלא היה לו זמן לפגישה, אבל יכלנו לשתות קפה... או לפחות שהיה מרים טלפון..". נאום פולני ללא כל ספק שהגיע מגבר בן שישים פלוס, באנגלית עם מבטא ברזילאי! הייתי צריכה לנשוך את העט שלי כדי לא להתפקע בצחוק לא דיפלומטי בעליל.  
• הבוס שלי אמר לי שאני נראית "פשוט נהדר".
• ואז הוא שאל אותי: "למה שמת את הדבר הזה באף שלך?". הכוונה הייתה לעגיל...
• אמרו לי שאני מריחה טוב (תודה, בושם חדש)
• אכלתי צהריים במסעדה ורציתי תוך כדי האוכל לסיים כמה ענייני עבודה חשובים (מה שגרם לי להרגיש כמו ביזנס וומן חשובה בטירוף). בסוף אף אחד לא ענה לי ודיברתי עם חברה כל הארוחה.
• העיניינים של העבודה כן נפתרו אבל תוך כדי הליכה ועשיית עוד מאה דברים במקביל ולא ברוגע כמו שרציתי.
• אתמול לא התרגזתי (טיפ טיפה עצבים לא נחשב!)
• ואז גיליתי שהבוס שלי קמצן ושהתכונה הנפלאה הזאת שלו מוציאה את כל מדינת ישראל רע מאוד. פה הגיע הקטע של ה"טיפ טיפה" עצבים...
• אמרו לי שאני נראית אירופאית. מה לכל הרוחות זה אומר??
• אתמול פגשתי מרצה שלי לשעבר, בחור צעיר ויפה. מאוד מפורסם בארץ. הפעם האחרונה שהוא ראה אותי הייתה לפני שלוש שנים והוא זכר אותי!!
• הוא צחק עלי שהייתי ה"חננה" של הכיתה. אם הוא רק היה יודע שהמבט המרוכז שלי דימיין אותנו מחליפים תנוחות על השולחן....
• הוא סיפר לי ש: יש לו אישה ושתי בנות. שהוא נחת פה ביום שני, אישתו ביום שלישי והם העבירו יחד "שלושים ושש שעות של שיכרון חושים". חשבתי לעצמי שקיבלתי קצת יותר מידי אינפורמציה...
• הוא שאל אותי על הגברים המקומיים ואני עניתי ש"כמו כל לדבר כאן, גם הגברים הם טעם נרכש". לא יודעת מאיפה יצא לי משפט כזה, אבל זה נכון.
• הוא אמר לי שאני "אמביציוניסטית" ושהוא מקנא בי (בי!!). רציתי להגיד לו שמרוב אמביציות לא נשאר ממני כמעט כלום. אבל שתקתי.
• אתמול נזכרתי שעיתונאים, בעבודה, הם עדר של בהמות.
• ושאני שונאת עיתונאים.  
• חזרתי הביתה בעשר וחצי בלילה כשאני בקושי מרגישה את כפות הרגליים.
• חצי שעה אחר כך כבר הייתי במיטה.
• שעה אחר כך הפלאפון צילצל והעיר אותי. זה היה איזה בחור שאם הוא היה ליידי הייתי רוצחת אותו. לא עניתי אז הוא השאיר הודעה. היום בבוקר הסתבר שהוא גם היה שיכור בטירוף וממש מתחת לחלון של הדירה שלי כשהוא צילצל.

היום בבוקר לא הצלחתי להתעורר ועדיין לא הרגשתי את כפות הרגליים. הגעתי למסקנה שהעבודה השתלטה לי על החיים. אז כאות מחאה שמתי ג'ינס ואולסטאר ויצאתי לעבודה....