הפרוייקט שלי

נכון להיום אני בקשר לפחות פעם בשבוע עם 15 גברים

הקשר עם 12 מהם הוא בענייני עבודה בלבד

רק אחד מהם הכרתי עוד לפני שהגעתי לפה

אחד מהם בלגי, אחד גרמני, אחד בריטי, אחד צרפתי וכל השאר ישראלים

חוץ משניים, כולם מדברים עברית

עם אחד מהם אני מדברת ב- 3 שפות שונות

עם אחד מהם אני מדברת רק פעם בשבוע

2 מהם רוצים להכניס אותי למיטה

2 אחרים רצו בעבר

עם אחד שכבתי

אחד אחר נישקתי

אחד מהם יכול לעשות לי את הקריירה

אחד יכול להרוס לי אותה

אחד מהם, שנשוי פלוס 2, הוא אחד מהגברים הכי סקסים שראיתי (ואולי זאת רק החליפה)

אחד מהם רוצה אותי לקשר רציני

אחד מהם רצה בעבר

כולם ההווה שלי,

אחד העבר

אך אף אחד לא העתיד..

שלום לך איש יקר,

אל תגיד מילה פשוט תקשיב. אני רוצה לספר לך על עצמי, על זאת שאתה חושב שאתה מכיר. אני כותבת מתוך אדי האלכוהול שזורמים בעורקי ובאויר מסביבי. אני כותבת מתוך כאב גדול ואהבה, המון אהבה. אני רוצה לצרוח לך שאני לא מושלמת. שהדמות שאתה רואה מולך כל פעם מחדש היא לא הדמות שמשתקפת במראה כל בוקר. מה שאתה רואה זה מייק-אפ ובגדים יקרים. זה לא באמת אני. אתה לא מכיר אותי בוכה ושבירה. אתה לא היית שם בשבילי בסיוטים הכי גדולים של החיים שלי, אלא רק שמעת עליהם מאוחר יותר. לא היית שם לחבק כשנשברתי בלילה לחתיכות קטנות, כשלא רציתי לקום בבוקר. אתה לא מכיר אותי כועסת, אבל באמת כועסת. אתה לא יודע איך אני יכולה לפגוע וכמה אני יכולה להיות רעה. אתה לא מכיר אותי אוהבת או מאוהבת עם כל הלב והנשמה. לא התעוררת איתי בבוקר או הלכת איתי לישון מחובקת בזרועותיך. לא ניחמת אותי כשהיה לי עצוב ולא שמחת איתי ברגעים הכי מאשרים בחיי.

אתה אומר שאתה רוצה מישהי שתלחם עליך אך אף פעם לא נלחמת עלי. רצית להלחם, אבל לא באמת עשית זאת. אפילו לא מערכה קצרה. כלום. הייתי נלחמת עליך אם רק היית מבקש. אבל זה לא קרה.

אני עוזבת אותך איש יקר שלי, אני הולכת. אני לא יכולה לחיות עם הפנטזיה הזאת עוד. אני מציאותית מידי בשביל זה. אני מוותרת עליך, ועכשיו יכנס הריק הזה למלא את החלל שנוצר. אני לא אקום איתך יותר בבוקר, ולא אשכב איתך לישון. אתן לך עוד נשיקה אחרונה לפני השניה ודי. נגמר.

היה יכול להיות לנו נהדר ביחד, איש יקר.  

באמת, היה יכול להיות..

היה יכול

היה

עוד פחות משבועיים בארץ. השיר הבא מוקדש לי:

שוב היא כאן/ מזי כהן ויוני רכטר

שוב היא כאן ושוב הכל מאבד צורה

מבולבלת ויפה, היא לא השתנתה

יום בהיר אחד עזבה והנה חזרה

מרעידה בבהלה, ממיסה שלווה

כי איתה כמו תמיד

אין עבר ואין עתיד

רק הרגע החולף

לא חוזר יפה, כואב

והכל פתאום אחר מסוער יותר, מהיר יותר, יפה יותר,

אחר.

שוב היא כאן ושוב הכל כמו מהתחלה

שוב אני עומד מולה בלי לומר מילה

כל חיוך בהיר שלה, בול אותו הצחוק

הפרידה נראית פתאום כמו חלום רחוק