הפרוייקט שלי

• איחרתי לעבודה בעשרים דקות.
• יצאתי מהבית עם פלאפון טעון במלואו, ועד שחזרתי הביתה הבטריה הייתה ריקה לגמרי.
• לבשתי שמלה ומגפיים עם עקב גבוה מידי (מה שהתגלה כטעות פטאלית)
• בצהריים נכחתי בפגישה דיפלומטית ואפילו די נהניתי ממנה.
• בפגישה נציג האירגון הבינ"ל אמר (בהקשר של ביקורו של פוליטיקאי ישראלי): "לא אמרו לי שהוא מגיע, זה ממש מעליב. אני צריך לשמוע על זה בטלויזיה? אני מבין שלא היה לו זמן לפגישה, אבל יכלנו לשתות קפה... או לפחות שהיה מרים טלפון..". נאום פולני ללא כל ספק שהגיע מגבר בן שישים פלוס, באנגלית עם מבטא ברזילאי! הייתי צריכה לנשוך את העט שלי כדי לא להתפקע בצחוק לא דיפלומטי בעליל.  
• הבוס שלי אמר לי שאני נראית "פשוט נהדר".
• ואז הוא שאל אותי: "למה שמת את הדבר הזה באף שלך?". הכוונה הייתה לעגיל...
• אמרו לי שאני מריחה טוב (תודה, בושם חדש)
• אכלתי צהריים במסעדה ורציתי תוך כדי האוכל לסיים כמה ענייני עבודה חשובים (מה שגרם לי להרגיש כמו ביזנס וומן חשובה בטירוף). בסוף אף אחד לא ענה לי ודיברתי עם חברה כל הארוחה.
• העיניינים של העבודה כן נפתרו אבל תוך כדי הליכה ועשיית עוד מאה דברים במקביל ולא ברוגע כמו שרציתי.
• אתמול לא התרגזתי (טיפ טיפה עצבים לא נחשב!)
• ואז גיליתי שהבוס שלי קמצן ושהתכונה הנפלאה הזאת שלו מוציאה את כל מדינת ישראל רע מאוד. פה הגיע הקטע של ה"טיפ טיפה" עצבים...
• אמרו לי שאני נראית אירופאית. מה לכל הרוחות זה אומר??
• אתמול פגשתי מרצה שלי לשעבר, בחור צעיר ויפה. מאוד מפורסם בארץ. הפעם האחרונה שהוא ראה אותי הייתה לפני שלוש שנים והוא זכר אותי!!
• הוא צחק עלי שהייתי ה"חננה" של הכיתה. אם הוא רק היה יודע שהמבט המרוכז שלי דימיין אותנו מחליפים תנוחות על השולחן....
• הוא סיפר לי ש: יש לו אישה ושתי בנות. שהוא נחת פה ביום שני, אישתו ביום שלישי והם העבירו יחד "שלושים ושש שעות של שיכרון חושים". חשבתי לעצמי שקיבלתי קצת יותר מידי אינפורמציה...
• הוא שאל אותי על הגברים המקומיים ואני עניתי ש"כמו כל לדבר כאן, גם הגברים הם טעם נרכש". לא יודעת מאיפה יצא לי משפט כזה, אבל זה נכון.
• הוא אמר לי שאני "אמביציוניסטית" ושהוא מקנא בי (בי!!). רציתי להגיד לו שמרוב אמביציות לא נשאר ממני כמעט כלום. אבל שתקתי.
• אתמול נזכרתי שעיתונאים, בעבודה, הם עדר של בהמות.
• ושאני שונאת עיתונאים.  
• חזרתי הביתה בעשר וחצי בלילה כשאני בקושי מרגישה את כפות הרגליים.
• חצי שעה אחר כך כבר הייתי במיטה.
• שעה אחר כך הפלאפון צילצל והעיר אותי. זה היה איזה בחור שאם הוא היה ליידי הייתי רוצחת אותו. לא עניתי אז הוא השאיר הודעה. היום בבוקר הסתבר שהוא גם היה שיכור בטירוף וממש מתחת לחלון של הדירה שלי כשהוא צילצל.

היום בבוקר לא הצלחתי להתעורר ועדיין לא הרגשתי את כפות הרגליים. הגעתי למסקנה שהעבודה השתלטה לי על החיים. אז כאות מחאה שמתי ג'ינס ואולסטאר ויצאתי לעבודה....