My way to Self-Realization

אחריות-מחויבות\מסירות\מהימנות.

התייחסות ראויה של אדם לדבריו,למעשיו,ולאמון הניתן בו.

האם אני בן אדם אחראי? 

האם אני מסוגלת לקחת אחריות?

האם אני רוצה להפוך אחראית יותר?

האם אני אחראית ליצרים שלי? או שהם משטים בי?

האם אחריות היא ויתור על הספונטניות ועל היצרים?

האם חוסר אחריות מעיד על זלזול באחר? 

האם חוסר אחריות מעיד על חוסר שליטה עצמי?

האם אני אדם מצליח שחווה משבר או שמא אני אדם שבור שמוסיף להסדק.

איבדתי את התשוקה,

את התשוקה ליצירה,

את התשוקה לעשייה,

את התשוקה לאהבה

ואת האהבה שבתשוקה.

אני יכולה לדמות את השנה האחרונה בחיי למגלשת סללום,

התחלתי גבוה, והמגלשה התפתלה והתפתלה ולאט לאט הרגשתי שהמקום ממנו עליתי על המגלשה גבוהה יותר מהמקום בו אני נמצאת,

ההרגשה שלי הייתה נכונה,אבל הגובהה שבו נמצאתי השביע את רצוני במידה מסוימת,

נהנתי מן המגלשה,היו בה קטעים מהירים וכייפים,היא התפתלה והתפתלה והתפתלה ועירפלה את חושי עד שלא הרגשתי ששוב אני מאבדת גובהה,

ואז נחלשה המהירות,ומצאתי את עצמי מחכה לזרם המים הבא שירגש אותי ולאחר המתנה של מספר רגעים הוא הגיע,

אך לא היה ניתן להשוותו אל קודמו,

כשפסק,והמהירות נחלשה שוב עד שכמעט ולא יכולתי להרגיש בה,

מצאתי את עצמי מסבה מבט ומנסה להביט מעלה אל המקום ממנו התחילה המגלשה ואז בום,נפלתי למים.

לקום,ליפול,לקום,ליפול ולא לחדול,אף פעם לא לחדול.

ורק תהיות בראש ובאוויר והגיע הזמן להתפכח ולהיות נוכחת בהווה הזה.

להניח לכל ולגדול.

אני לא אשכח את מה שעברתי בטיול הזה לעצמי,בעולם ואלמד לא לחזור לאותם המקומות.

חיים שלי צריכים לעבור שינוי משמעותי והם יעברו.