My way to Self-Realization

אני לא מסוגלת לספר לאף אחד שזה נגמר.

שנכשלנו,

שנכשלתי אני,

לא מסוגלת להרוג את מה שעדיין חיי בדמיונם של אנשים אחרי..

אולי בדימיוני שלי בעצם..

הפלה לקשר,פעם הפלנו עובר בן 7 חודשיים.. 

הפעם אנחנו מפילים עובר בן חודש..

בשתיהן קיים קושי.

אך לטעמי,בהפלה השנייה הקושי הוא מייאש ותהומי יותר..

כישלון שני הוא משהו שכמעט ואי אפשר להלחם בו,

לבד.

אני מרגישה שאני צריכה להקיא את המוגלה הזו מתוכי,

את המוגלה שאתה בתוכי,

רק אלוהים יודע כמה זה קשה בשבילי..

כמה שזה נראה בלתי אפשרי..

אני חושבת שכנראה שהאהבה שלי נועדה,

להיות בלתי ממומשת,בלתי מושגת,

כזו שלא מיצתה עצמה,

וספק אם אי פעם תמצה..

ראיתי את הסרט קוקו לפני שאנל,טרגי משהו,קוקו שאנל,אושיית אופנה בלתי מעורערת,ידעה משברים רבים בחיי האהבה שלה,

קוקו התאהבה בבחור בן המעמד הגבוה שהתאהב בה גם,בילה עימה,אך לא יכל להתחייב אליה מאחר וקוקו השתייכה למעמד הנמוך והתחייבות כזאת לא היייתה מקובלת באותה העת. אהוב ליבה של קוקו נישא לאישה אחרת,אך אהב את קוקו בכל ליבו,והמשיך להפגש איתה לעיתים דכופות,בו זכו השנים לממש את אהבתם,פעם אחר פעם. בדיוק שתכננו לעבור לגור יחד לחודשיים,נהרג אהוב ליבה של קוקו בתאונת דרכים.

קוקו שאנל,לא אהבה אחר מלבדו, היא הקימה אימפריית אופנה שממשיכה להתקיים גם שנים לאחר מותה,את חייה סיימה לבד,בבדידותה,אותה בדידות שידעה  מאז ומתמיד.

ואני משווה את עצמי בשיא חוצפתי לקוקו שאנל.. ואת אהבתינו שלנו לכזאת,ואת גורלי שלי לכזה..

יודעת שלא ארצה בו ומשלימה איתו טרם קרה.

כואב לי לוותר עלייך שוב.

כואב ולא מתגמל..

יודעת שלא אוכל לוותר עלייך בלי מימוש האהבה הזו..

פעם אחת לפחות,במובן הפיזי שלה..

אני רוצה אותך שוב,

גם אם זה ללילה אחד.