My way to Self-Realization

זה לא הלילה הראשון,זה גם לא הלילה אחרון,ושוב הם כאן,נדודי שינה.

אני מרגישה מאויימת מהעתיד,ומרגיש לי שאני מבזבזת את ההווה,כל כך הרבה דברים לא שלמים אצלי.

יש לי המון מטרות,לעשות תאוריה ואחריה להוציא רישיון,למצוא את המקום שלי במשרד ובבסיס החדש,לשוב ולתרגל יוגה ולחיות בצורה בריאה יותר,למצוא עבודה ולסדר את החור בכיס,להרשם לקורס עיתונאות ולהתחיל ולהגשים את החלום הגדול ביותר שלי-וזה כל כך מפחיד,זה הדבר הכי מפחיד בעולם.

אני כל הזמן רוצה\צריכה\אמורה-ומה עם מה שיש עכשיו?

עכשיו אין כלום?

לפעמים זה באמת מרגיש לי כיאלו עכשיו אין כלום.

אני תמיד מאשימה את הנדודי שינה,שבגללם אני לא מתפקדת כל היום.

והנה אופס זה שוב קורה,

נדודי שינה.