"תשמעי זה לא ילך ביננו ,
את היית סתם סטוץ חולף..
אבל היה נחמד"
מאת:אביב
היא קראה את המילים האלו שוב ושוב ,
והדמעות לא הפסיקו לרדת מעינייה.
~
שבועיים עברו מאז ההודעה ההיא ,אורטל לא הפסיקה לחשוב על אביב
אבל השתדלה להעסיק את עצמה במחשבות אחרות.
אביב המשיך להתראות עם נועה ולהיות איתה פיזית ,אבל נפשית ,משהו היה חסר לו,
הוא דמיין את אורטל בכל נשיקה שלו עם נועה ,בכל מגע שלו איתה.
אורטל החלה לעבוד בחנות פרחים בשכונה. זה העסיק אותה רוב היום.
הימים הפכו לחמים יותר ככל שהחופש התקדם. באותו היום היא הייתה לבד בחנות.
"שלום" אמר בחור שנכנס לחנות.
"היי" אמרה בחיוך כמו שלימדו אותה להתייחס ללקוחות.
"אני מעוניין בזר פרחים ,אבל אני לא יודע איזה" אמר לה בחוסר וודאות.
"למי הזר אם אפשר לשאול?"
"לחברה שלי ,יש לנו שנה היום" אמר וחייך
"מזל טוב" אמרה לו
"תודה ,אז מה את חושבת שיתאים?"
"יש לנו שושנים יפות ,אפשר לשלב עם ורדים ,יכול לצאת מאוד יפה" אמרה לו בחינניות
"אני אלך עם הרעיון שלך" אמר לה
"זה יקח לי כמה דקות לסדר את הכל.." אמרה ולא הספיקה לסיים
"אני אחכה" אמר לה מיד
"אוקיי" אמרה לו והחלה לאסוף את הפרחים
"מה שמך?" שאל כבדרך אגב
"אורטל" אמרה לו
"שם יפה" אמר
"תודה" אמרה
הוא הביט בה ,היא הרגישה את זה. את העיניים שלו בודקות אותה.
מספר דקות עברו בשתיקה ,היא סיימה את הזר מהר יחסית לרגיל.
"זהו" אמרה וחייכה למראה התוצאה.
"ואוו ,יפה ,אהבתי לגמרי" אמר לה
"כן ,יצא נחמד מאוד" אמרה והתגאתה בעצמה
"כמה זה יוצא?" שאל
"45 שקלים" אמרה לו
הוא נתן לה שטר של 50 ולפני שבאה לתת לו את העודף הוא כבר היה בדרך החוצה.
"תשמרי את העודף אצלך ,טיפ ממני" אמר וקרץ לה.
בעלת החנות ביקשה ממנה שתסגור את הקופה הפעם.
היא ידעה איך לעשות זאת אחרי שראתה אותה מבצעת את הפעולה עשרות פעמים.
הפלאפון שלה צילצל.
"הלוו" אמרה כשענתה
"אורטי אנחנו יוצאים היום למועדון יש מסיבה ,בא לך לבוא?" אמר לה רועי.
"לא בא לי ממש" אמרה לו ובמקביך נעלה את דלת החנות.
"נו אל תהיי כבדה ,כבר מלא זמן לא יצאנו יחד ,ואני רוצה שתראי את נוי" אמר לה
"אם היא חברה שלך היא בטוח מושלמת ומהממת" אמרה וצחקה
"תבואי ,גם רונה ועומר יבואו" אמר בתקווה שתשתכנע
"נו לא בראש שלי בכלל" אמרה
"פעם היינו יוצאים כל שבוע ,כל שנייה היינו מבלים" אמר ביאוש
"אתה יודע שקשה לי" אמרה
"אז בואי איתנו" אמר לה
"אתם תהיו שם זוגות ואני כמו דפוקה אהיה לבד" אמרה
"אל תדאגי" אמר לה
"יודע מה? אני אבוא רק כדי שתפסיק לנג'ס לי" אמרה לו
"יוהוו"
"שעה?" שאלה בקיצור
"תשע וחצי אני אצלך" אמר וטונו הפך שמח
"אוקיי ,יאללה נדבר" אמרה
"יאפ ,ביי" אמר וניתק.
~
אביב ונועה ישבו בגג הבית שלו. היא נישקה אותו אבל הוא לא הראה התלהבות.
"מאמי מה יש לך?" שאלה אותו
"שומדבר ,סתם" אמר והתחמק
"יש היום מסיבה ,טל מכירה את המארגנים ,סידרה לנו כניסה חינם" אמרה וחייכה
"לא בא לי לצאת" אמר
"בשבילי?" התחננה
"מי עוד בא?"
"טל ,רועי ,רונה כולם ,נו בוא" אמרה לו
הוא חשב רגע ,עברה בו מחשבה שאולי אורטל גם תבוא ,הוא יוכל לראות אותה..
"אני אבוא" אמר וחייך חיוך מאולץ
"יופי" אמרה ונישקה אותו.
~
השעה הייתה שמונה וחצי ,אורטל החלה להתארגן למסיבה.
היא יצאה מהמקלחת ולבשה את הבגדים שבחרה לפני -
סקיני שחור ,חולצה אדומה ונעלי עקב אדומות.
רועי הגיע בדיוק בוחצי. הוא צלצל אלייה שתצא החוצה.
היא נכנסה למונית וראתה את נוי.
היא הייתה יפיפייה אמיתית וראו את התמימות בעינייה.
"דפקת הופעה" אמר לה רועי כשנכנסה
"תודה מותק ,אז תכיר ביננו?" שאלה
"נוי ,זאת אורטל ,אורטל זאת נוי" אמר וחייך
"היי ,נעים מאוד" אמרה נוי ועייניה הירוקות התגלו פתאום.
הם נסעו כמה דקות והגיעו.
המועדון היה גדול יחסית ,אורטל סקרה את הרחבה והתיישבה על אחת הספות בצד.
אנשים החלו לזרום מהכניסה אל הרחבה והבר ומלאו את המועדון עד אפס מקום.
"את מתכוונת לשבת פה בצד כל הערב עם פרצוף מבואס?" שאלה אותה רונה כשראתה אותה.
"אם את באמת רוצה לדעת ,כן" אמרה ולגמה מהקולה שלה.
"נו בואי לרקוד קצת לפחות" אמרה לה
"לא בראש שלי ,עזבי" אמרה
"טוב איך שבא לך" אמרה לה וחזרה לרקוד עם עומר
היא ראתה את כולם רוקדים ונזכרה באביב.
~
רונה רקדה עם עומר על הרחבה כשבזווית העין קלטה את
אביב רוקד עם נועה ומחפש בעיניו משהו.
הוא קלט את רונה וניגש אליה.
"היי" אמר לה
"מה אתה רוצה?" שאלה אותו בתוקפנות ,כמגנה על אורטל
"רק לדעת מה עם אורטל" אמר בצער
"נראה לי שאתה צריך לדעת יותר טוב מכולם מה איתה" אמרה לו
"מה את רומזת?" שאל
"פגעת בה כמו איזה כלב ועכשיו אתה שואל מה איתה?" אמרה לו
"שמעי אני לא מתכוון להתווכח איתך,היא פה?" שאל אותה
"אולי" אמרה
"אני חייב לראות אותה" אמר לה
"היא יושבת על הספה שם בצד" אמרה והצביעה על המקום שלה
הוא הסתובב ללכת אך רונה תפסה לו את היד
"אם אתה פוגע בה..רק אומר לה מילה אחת שהיא לא במקום.." אמרה כמאיימת
"אל תדאגי ,אמנם היא פגעה בי ,אבל אני לעומתה לא אעשה לה את זה" אמר והלך
רונה נשארה כמבולבלת -היא פגעה בו?
~
הוא ראה אותה יושבת שם לבד ולבו פעם בחוזקה.הוא פשוט נעמד מולה.
"סליחה?" שאלה אותו
"היי" אמר והתיישב לידה
"ביי" אמרה וקמה מיד כשראתה אותו.
היא יצאה מהר מהמועדון החוצה אל האוויר הקר.
"את לא חושבת שמגיעים לי הסברים?" שאל כשיצא אחרייה.
"לך מגיעים הסברים?!" צעקה לו
"את מתנשקת עם מישהו בוחרת לי מהחיים ,מגיע לי הסבר לא?" אמר לה
"מה אתה מדבר שטויות? המצאת לעצמך תאוריה שתתאים לגועל?" אמרה לו
"את זאת שהלכת כשהיינו יחד למישהו אחר ,לא אני!" אמר לה ובפנים
אכל את עצמו על שדיבר ככה.
"אני לא יודעת מאיפה הבאת את זה ,אני לא הלכתי לאף אחד ,לצערי הרב"
אמרה והפנתה אליו את הגב.
"ראו אותך ,את לא מתביישת לשקר לי עכשיו?" אמר לה בכעס
"מי ראה אותי בדיוק?" שאלה וצמרמורת עברה בה
"נועה ,ועכשיו אין לך מה להכחיש" אמר לה
"אתה בעצמך אמרת שהיא עוד לא התגברה עליך היא המציאה שקרים
ואתה בלעת אותם אפילו בלי לשאול אותי כדי לאמת את העובדות המעניינות האלו,
למרות שהבנתי שעכשיו כבר אין לה בעיה ,אתם ביחד ,ואני מאחלת לכם רק טוב" אמרה ודמעות החלו לרדת מענייה
"אז למה את לא באת ודיברת איתי? למה?" שאל אותה בעצב
"אתה זה שנפרדת ממני בדרך הכי משפילה ,בהודעת סמס עלובה" אמרה והדמעות מרחו את האיפור והפכו שחורות.
"על מה את מדברת?" שאל כלא מבין
היא פתחה את הפלאפון שלה ,היא שמרה את ההודעה הזאת
כדי שתזכיר לה כל פעם כמה מגעיל הוא היה אלייה.
"גם עכשיו אני משקרת?" שאלה אותו
הוא לא הגיב ,רק הסתובב ונכנס למועדון.נועה ישבה על הבר.
הוא תפס אותה בשתי ידיו ומשך אותה החוצה.
"מה אתה עושה לי?" צעקה לו
"אין לך בושה תגידי לי?!" צעק לה בזעם
הוא חזר איתה לאורטל.
"עכשיו תגידי לי שאת לא זו שאירגנת את כל זה, שאת לא שיקרת לי ,
שלא הפרדת אותי מזאת שאהבתי באמת ,עכשיו תגידי מולי ומולה את האמת" צעק עלייה
"אני לא יודעת על מה אתה מדבר" אמרה כקדושה מעונה
"איך האמנתי לך?" שאל את עצמו ואותה
"אני אוהבת אותך ,היא סתם רוצה להפריד ביננו" אמרה לו
"אם היית אוהבת אותי ,לא היית נותנת לכל זה לקרות" אמר לה
אורטל רק עמדה שם והסתכלה על שניהם.
"אני מצטערת ,כל כך מצטערת" אמרה פתאום נועה בוכה כאילו מבינה את חומרת מעשיה.
"את מודה ששיקרת ,מודה שהרסת אותי ,שגרמת לי לחשוב שאני שונא את זאת שאני
הכי אוהב בעולם המחורבן הזה ,שרק הופך נורא יותר כשאני בלעדיה.." אמר והביט לאורטל בעיניים.
"תעזוב אותה" אמרה אורטל פתאום
"את מרחמת עלייה?" שאל אותה
"האמת שכן, היא מסכנה כל כך, תן לה ללכת" אמרה לו בנימת רחמים
נועה הלכה בוכה לידה של טל שידעה שזה יתפוצץ לה בסוף.
"אני מצטער" אמר לאורטל
"תראה אני באמת שמחה בשבילך שגילית מי היא באמת ,
אבל שתדע שאני לא אוכל לחזור אלייך" אמרה וליבה כאב.
"למה לא? נתחיל מחדש, כאילו כלום לא קרה" אמר לה והרגיש כי העולם נופל עליו
"אני לא מסוגלת ,בכיתי יותר מדי ,הרסת אותי אתה לא מבין?" אמרה לו
"אני יודע ואני מצטער על כל שנייה שלא הייתי איתך" אמר לה בצער
"יום יבוא ותמצא לך מישהי שתאהב אותך ואתה אותה" אמרה לו והסתובבה ללכת.
הוא החליט שאין לו יותר מה להפסיד.הוא תפס את ידה והדביק לה נשיקה שהביאה איתה את כל האהבה שהייתה לו אלייה בזמן הזה.
"ועכשיו? את עדיין לא רוצה?" אמר לה
"פשוט תשתוק ,גם ככה עשית כבר מספיק נזק" אמרה ונישקה אותו חזרה.
"ידעתי ,ידעתי, את עדיין אוהבת אותי" אמר וחייך
"אף פעם לא הפסקתי" אמרה וחייכה.
~
זהו! (:
ממש השתדלתי לסיים את הפרק היום שלא תגידו שאני לא מעלה פרקים.
פרק די מהיר כזה אבל אני ממש מרוצה מהתוצאה (:
יום שישי אני נוסעת להולנד D:
אז אני אנסה להעלות פרק באמצע השבוע כדי שלא תשארו יבשים שבוע..
שיהיה שבוע טוב ,ותגיבו ,לירי 33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לירי שכותבת סיפור (: