אז..שיניתי מספר..וזה כי אנשים שלא רציתי ידעו עליו,גילו..ואני פשוט לא רוצה..כי אז אני לא כותבת את מה שאני רוצה באמת..אז ככה..סוף סוף..אני אומרת את מה שקורה באמת..יוו..איזה הקלה..
טוב..אז..כרגע אני מספרת את האמת ורק את האמת..האמת היא שאני לא הילדה התמימה שכולם חשבו..בהתחלה זה היה ממש מוזר..אבל אני היתרגלתי..כך שאני מצפה גם מהאחרים להבין אותי.אני מעשנת מסוף ו'..סתם כי חשבתי שככה זה נחמד..אבל לא שאני מכורה או משהו כזה..ביציאות..מעשנים 2-3..התחלתי לשתות בתחילת ח',ככה..עם אותה חברה..לא כי חשנו שזה כיף..פשוט ככה היה לנו טוב.. ככה בקטנה..ואז התדירות רק גדלה..עד שהוודקא הזולה נשפכה לי כבר האוזניים...היה באמת כיף..עד שפעם אחת..ישבו לנו אני וחברה שלי בפארק..ואז ניגשו אלינו ידידיה טובה..עם אדם שאנחנו מכירות(לא מכירות מקרוב..ככה..אבל לדעת שהוא מניאק..ידענו)..והינה הטעות הראשונה..הם הציעו לשתות וודקא..והסכמנו.כמו איזה פוסטמות..עזבו שזאת הייתה וודקא באמת זולה..אבל שתיתי כל כך הרבה שלא באמת יכולתי לקום על הרגלים בלי ליפול לדפוק את הראש בהספלט..אז..כנירא שהיה כיף בפארק..אבל..באותו ערב המניאק אמר לשלושתינו שהוא אוהב אותנו..הוא ניסה לנשק אותי(ורוב הסיכויים הוא הצליח כי לא באמת היה לי כוח להיתנגד)כמובן את כל זה אני לא ממש זוכרת..אבל זה באמת היה נורא..זה היה ממש נורא..בסוף הערב הידידה שלי לקחה אותנו לבית שלי...כשאני כל שניה נופלת..היא עצמה הייתה שפוכה,אין לי מושג איך היא הצליחה..אבל אני זוכרת שהמטרה העיקרית שלי הייתה פשוט להירדם איפשהו בפארק..או סתם כי המדרגות באמת ניראו לי מאוד נוחות...הכל כל כך מאורפל..הדבר הבא שאני זוכרת ,אותי, קמה חצי ערומה.חברה שלי גם בדיוק קמה..גם חצי ערומה.ניגשת אלי.היא ישנה על קיא בחדר אחר..זה היה באמת נורא..בכל מקום קיא..הבושה...ההשפלה...הנשימות הכבדות שלו מעל הפנים שלי,המודעות שאני ידעתי שהוא לא שיכור אלה רק מישתמש בנו..לגעת לנו בחזה..כל זה פשוט נורא..באמת נורא..
את הממשך אני הכתוב כבר בפוסט הבא..כדי שזה לא יצא הרבה מדי..וחשוב לי לציין..שאני לא זונה..באמת שלא..דברים כאלו לא קוראים לאנשים כמוני,אני אדם עם ראש על הכתפיים..אני ילדה מצטיינת..אני אחראית..ומאז..אני חושבת שהיתבגרתי..סופית.דברים כלו לא יחזרו על עצמם..זה בטוח...וכאן כבר אין דרך חזרה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אחת שלא יודעת איך לשאול
