נחייה מדקה לדקה

די,אין לי יותר כוח,

פשוט אין לי..תמיד חשבתי על כמה זמן יספיק לי הכוח ליתמודד,

תמיד חשבתי שאני בנאדם חזק,

שתמיד אני יצליח  לעמוד מול הבעיות שלו,

והינה זה בא,

אני פשוט נשברת,ומתפרקת

אין לי כבר כוח,

אני  כבר לא  מוסוגלת לעמוד עוד על הרגלים בלי ליפול,

אין לי כוח לעמוד מלפני אנשים,ולהביא להם הסברים מיותרים,

אין לי כוח לויכחים פאוטיים

אין לי כוח להמשיך  לעימותים גדולים,

הם כל כך כואבים לי,

כל כך קשה לי,

אני כל כך תשושה מכל זה,

נימאס לי מהסביבה שלי,

נימאס לי מהכאב שבני אדם שאני אוהבת גורמים לי,

נימאס לי לחיות עם זה,

אבל פשוט אין לי בררה,

אז אני נופלת על הברכים,

ובוכה כמו תינוקת קטנה,

נימאס לי מכל הבגידות הקטנות שגורמים לדברים כל כך  כואבים,

אני כל כך חלשה,שאני לא מצליחה לעמוד על הרגלים,

אני שוכבת מפוטלת מכאבים,

ופשוט מחכה שזה יעבור..