נחייה מדקה לדקה

עוברים אצלי בזמן האחרון כל מני מחשבות,

בעיקר על זה שעוד לא מצאתי את "החבורה" שלי,

זאת שיהיה לי איתה כיף בכל מצב,

אני לא יודעת אם זה יגיע,או לא,אבל אני ממש רוצה למצוא  אנשים שאני יהיה עצמי,

ובכלל,נימאס לי לנסות להיות מישהי אחרת, החמודה,תמיד לחייך,כי זאת לא אני,לא תמיד..

חלק מהמחשבות,(כנירא כתוצאה מכל מה שאני מרגישה)

הם בעיקר על זה שאני ממש רוצה אדם לאהוב,ושהוא יואהב אותי,

אני לא יודעת,זה נירא לי מטופש,

אבל אני באמת רוצה לימצוא את עצמי בין ידיים אוהבות,

להרגיש את זה,

זה כל כך חסר לי,

אני פשוט צריכה חיבוק מאדם שאוהב אותי מעל הראש,

ואני אשמור על זה,אני לא יאבד אותו,

זה בטוח,

אני רוצה להעריך אותו,

לאהוב אותו,

לשבת איתו מחובקת,

לא לדבר על משהו מיוחד,

פשוט להרגיש את זה..

אני כל כך מטומטמת,

לרגע אני חושבת שזה יבוא,

הלב שלי באמת מרגיש את זה,

אבל המחשבות שלי מדיגשות את זה שאני פשוט,

מטומתמת,

וזה לא יגיע.

בשלב הבא,

אני מנסה לחפש,למה זה עוד לא קרה לי,

אני באמת חושבת שמגיע לי להיות אהובה,

זה ברור שאני לא מושלמת,

אבל יש בי גם קצת טוב,

אני באמת חושבת שאני ראויה לזה.

לא משנה אני לא ימשיך..כי ככל שאני ממשיכה אני מרגישה יותר ויותר,

ילדה קטנה,

מטומטמת,

פשוט מטומטמת..