זה מדהים איך כל פעם מחדש אני מגלה כמה אני לא מעריכה מספיק את הבריאות שלי.
כל פעם שקורה משהו מגביל אותי, אני מתמלאת הערכה מחדש לאותו חלק בגוף שהפסיק לעבוד.
זה יכול להיות הדבר הכי מטופש וקטן בעולם...מכירים את זה ששורף לכם בגרון ככה שכל מילה שאתם מוצאים כמעט גורמת לכם להזעיק את מכבי האש? כשזה קורה לי אני שואלת את עצמי איך לא שמתי לב אף פעם לגרון שלי ולזה שהוא מתפקד ממש נפלא בדרך כלל...
אז עכשיו יש לי נקע! אני יודעת, זה קורה לכולם, קצת מסובבים את הרגל וזה גם בדרך כלל עובר צ'יק צ'אק (אלא אם כן אתה בצבא ורוצה שזה יעבור מאוד, מאוד לאט) אבל זה בא לי בזמן כזה לא טוב!
כל כך בא לי כרגע לטייל, לטפס, לראות דברים ובמקום זה אני יושבת חצי יום באינטרנט קפה ועוד חצי יום במסעדה שמשדרת את הסדרה "חברים" 24 שעות ביממה...היו שלבים בטיול שהייתי מתחננת להגיע למקום כזה ולרבוץ בו כל היום, אבל אני כבר עם רגל אחת בארץ וכל מה שבא לי לעשות זה להספיק לראות עוד ועוד מקומות ולהגיע לעוד נקודות מגניבות ובמקום זה אני כאן...יושבת ומתלוננת בבלוג.