חדר משלך

ב30.7.08 הפנתה אותי חברה לכתבה בYNET על המאיירת הילית שפר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3574801,00.html

הכתבה מתחילה טוב, הילית נשמעת כמו בחורה שמובילה את הקריירה שלה בדיוק למקומות שכולנו היינו רוצות לעמוד בהם, עושה מה שהיא אוהבת (כלומר מאיירת) ומתעסקת בדברים שהכי מעניינים אותה ועומדים על סדר יומה (נשיות). באמת, קראתי ורוויתי עונג, עד לשורה בה הילית מעידה על עצמה ש"אני מאוד שוביניסטית בבסיס שלי. צר לי להודות".

הילית!!! איך את יכולה להגיד את זה על עצמך? את בהוויתך פמניסטית, איך את לא רואה את זה?

האם אמא שלך יכלה לעשות את מה שאת עושה היום? וסבתא שלך? הלא הן עם המהפכות שלהן ושריפת החזיות שלהן איפשרו לך ללמוד בבצלאל (ובכלל ללמוד בבית ספר יסודי ותיכון מוצלח שיאפשר את קבלתך לבצלאל), לקרוא ספרים, להשקיע בעבודה כך שזה יהיה לגיטמי שמטפלת תשמור על הילד ולא את, לבחון, לעסוק ולחקור את נשיותך (ונשיותן).

בבסיס שלך את דווקא פמניסטית, בכל צעד וצעד שאת בוחרת לקחת, מודעת או לא לעובדה זו (ועדיף להיות מודעת ולהפסיק להתנצל על ידי כל מיני אימרות סרק מטופשות שכאלו).

אז נכון, מידי פעם ממש בא לך לעמוד ולבשל במטבח (קורה לכולנו, ואז תוקפים אותנו רגשות האשם על זה שאנחנו עושות את זה) ואת מדמיינת את הנסיך על הסוס הלבן, את חושבת שנשים הן קצקע'ס (למרות שדווקא הן חברות שלך ואת קשורה אליהן בנימי נשמתך, כמו גם בנימי הסלולרי שלך), את רוצה לבלות עם הילד כל דקה ודקה פנויה (וכואב לך שאת אף פעם לא נמצאת איתו מספיק) וכשאתם במכונית- את תמיד נותנת לו לנהוג (ומזלזלת ביכולת הנהיגה שלך כי תמיד אומרים שגברים הם יותר טובים בזה ועזבי אותך מסטטיסטיקות שאומרות שגברים מעורבים ב30% יותר תאונות דרכים).

אז מה זה אומר?

שהקיום שלך (וכנראה של כל אישה בישראל) מלא קונפליקטים וסתירות, והלוואי שהשנים שיבואו יצליחו לגשר ולפשר בינהם, אבל זה בטח לא אומר שאת שובינסטית, זה פשוט בלתי אפשרי.

מעודד לראות תגובות כמו 2, 13 ו-22...כנראה שאני לא היחידה שמתפלצת כל פעם שאישה עצמאית ונהדרת אומרת משפטים חסרי היגיון שכאלו על עצמה.