חדר משלך

נועה אסטרייכר כתבה פוסט בקפה שלה והביאה על עצמה שפך של קיתונות מצד הקוראות.

היא כותבת אותו ברוח הבחירות על מנת להמחיש לנו (לטענתה) למה אנחנו צריכות לבחור בליבני.

היא מתחילה ברע- מספרת איך מעולם לא היתה לה בוסית אישה (כולל בצבא) שהיתה שווה משהו. מספרת כמה כולן-כולן היו נשים מפגרות שלא סבלו אותה והיא לא אותן.

עד השלב הזה קראתי ואמרתי לעצמי- נו, מה חדש, עוד אישה שיורדת על נשים. אבל אז היא פתאום מתהפכת וכותבת שהיא בעצם פמניסטית שלא "נזרוק עליה את הפצירות שלנו" (איזה חיבור אומלל נועה יקירתי- פמניסטית ופצירות...)

ואז ישר ממשיכה לעבר היעד הבא- נשים בעמדות מפתח הן כמו אמהות שתלטניות (ואת עדיין טוענת שאת לא מושפעת ממה שהחברה אומרת על נשים? את הביטוי הזה ינקת מגיל אפס מסיפורים כמו סינדרלה...).

היא כותבת: "האמת העצובה היא שנשים בעמדות מפתח לרוב גורמות נזק לנשים אחרות יותר מגברים. הן יתקעו מקלות בגלגלים, ירכלו וישפילו עובדות אחרות בפומבי בתואנה הצדקנית ש'גם אני עברתי את זה בהתחלה'. כמו אמהות שתלטניות, הן דואגות שגם הדור הבא יאכל קש כל הדרך אל הפסגה. בגלל בוסיות כאלו, רוב העובדות מתייאשות ופורשות הרבה לפני שהן מעפילות אליה".

עוד פמניסטית אחת כמוך נועל'ה, ואבדנו...