עם כל ההתעסקות הזאת בפרסומות שפוגעות בנשים ועם המעבר לעבודה שגורמת לי להסתכל על פרסומות כל היום, גיליתי שבארה"ב יש תחום ממש מפותח של משרדי פרסום שמתמחים בפירסום לנשים.
הבינו שם שגברים שמפרסמים לנשים-זה לא קטע שעובד. הם רק מתבוססים במיץ של עצמם ולא באמת מצליחים לדבר אלינו.
אז במשרדים הללו עובדות נשים (וגם גברים שיכולים לעמוד במשימה) שכל מטרתם היא לייצר פרסומות שידברו אלינו.
הגעתי לזה כי לאחרונה מחלקת הקריאטיב קיבלה בריף בענייני סכיני גילוח לנשים. הדבר הראשון שהם חשבו עליו היה "מחמאות לרגליים", אך הנשים שבחבורה התלוננו, מפני שראשית, רובנו מגלחות בית שחי ורק לעיתים רחוקות רגליים ושנית מפני שרובנו מתעבות את הרגליים שלנו, לא הולכות עם חצאיות קצרות וממש לא בא לנו שאיזה זר יחמיא לנו על הרגליים שלנו.
אז הבנים אמרו שהפרסומת לא מיועדת אלינו. זה היה מאוד מוזר לאור העובדה שהבריף מיועד לבנות 20-40 וזה בדיוק אנחנו.
היתה להם במוח איזה תפיסה של אישה קלוליסית כזו שמסתובבת חופשיה כמו בפרסומת של קרפרי בעולם ונותנת באופן אינפנטילי למדי לפרסומת הללו לדבר אליה. וזה הזוי.
אני הצרכנית ואני לא קונה את זה. וגם חברות שלי לא. וכל הבנות במשרד שלי לא.
אז חיפשתי באינטרנט ומצאתי. בארה"ב כבר עלו על הבעיה ופתרו אותה עם היוזמה הזו של נשים שמפרסמות לנשים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
