חדר משלך

תשמעו, אומנם אני כבר לא לגמרי נופלת מהכיסא כשאיזה גבר מבליח משפטים פמניסטיים, אבל באופן מטופש משהו, זה תמיד גורם לי לתחושת חוזק, כאילו הילד החזק בשכונה אישר אותי, עבר לצד שלי, מעכשיו אני כבר לא אסתובב לי לבד ואחשב למשוגעת.

הפחד התמידי שמדובר בחיבוק דוב, ולא החיבוק שהמשוגעת באמת זקוקה לו מכונן בי...

שלחו לי למייל פוסט מ"חורים ברשת" על ילדות וחלומות וכמו שאחת הטוקבקיסטיות כתבה שם- על קירות הזכוכית ולא רק על התקרה.

"הטכנולוגיה היא מעוז פאטריארכלי. גברים לא מעוניינים שנשים יסתננו אליו. הם משתמשים במבנים לשוניים שמרתיעים נשים, המורים מדברים גברית, מפרסמים פונים לגברים, המעצבים מעצבים לגברים וגם כאשר הם חושבים על הנשים, מדובר בהמצאות מטופשות בעליל כמו גאדג'אטים ורודים שממש לא מעניינים אותן".

אפשר לקרוא כאן http://www.holesinthenet.co.il/?p=1259