היא הוא ואני

"אז יאללה נקבע פגישה מרובעת" חייכתי,

"מחר?" הוא הציע,

"אני אדבר עם רז"

"אני אדבר עם רוז, חחח רוז רז" הוא התחיל לצחוק,

"טוב דיי כבר טמבל" הרבצתי לו שוב.

התארגנתי מביתי ויצאתי לביתה של דנה, צחקנו המון ודיברנו מלא, היא סיפרה לי דברים שגיא מספר לה אך כמו לאביתר הוא לא אומר כלום עליי, זה פגע בי וגרם לי להתחיל לבכות אבל דנה ידעה לשפר לי את ההרגשה.

גיא:

"טיילור, הפעם הולכים על זה" אמרתי לטיילור בזמן שהתנשקנו על מיטתי,

"כן?" היא הביטה בי בהתלהבות, חייכתי אלייה והורדתי את חולצתי.

אחרי ששכבנו היא הביטה בי, התקרבה ולחשה לי "גיא, אני מתאהבת בך"

טליה:

"אוקיי רז, תכיר זה אחי אביתר ועוד מעט תבוא רוז, חברה שלו" עשיתי היכרות בין אחי לבין רז וחיכיתי בקוצר רוח לראות את החברה החדשה של אחי,

"הנה היא" חייך גיא ונופף לבחורה מהממת, שיער שחור חלק ועיניים ירוקות גדולות,

"אביתר אני חייבת להגיד לך שאתה יודע לבחור את הבחורות שלך" לחשתי לו לפני שהיא באה,

"כמה שהיא יפה מבחוץ היא יפה כפליים מבפנים, חכי שתכירי אותה" הוא חייך והלך לקראתה,

"אוקיי רוז תכירי, זו טליה אחותי" חייכתי אלייה והיא אליי,

"וזה רז, חבר שלה" .

התיישבנו באחד מבתי הקפה בקניון, הזמנו אוכל והתחלנו לדבר, רוז בהלט מדהימה, יפה פי שתיים מאיך שהיא בחוץ וסמכו עליי שהיא ממש יפה מבחוץ.

"אז טליה, אני אתקשר אלייך כבר" היא אמרה לי לפני שהיא הלכה,

"אני רואה שהתחברתן" אביתר חייך,

"כן, היא פשוט מדהימה!" אמרתי בהתלהבות,

"אז יש אישור לצאת איתה?" אביתר צחק.

גיא:

'טליה, אני כותב לך את המכתב הזה אחרי חודש שלא דיברנו כי רק עכשיו הבנתי כמה את חסרה לי וכמה שאני אוהב אותך,

אל תכעסי מהדרך שבה הבנתי את זה:

שכבתי עם טיילור, אני לא יודע למה עשיתי את זה אבל היא אמרה לי שהיא מתאהבת בי, ובאותו הרגע התחשק לי להיות איתך, נזכרתי בך, נזכרתי כמה טיילור קטנה ליידך וכמה הרגשות אל טיילור קטנים ליד הרגשות אלייך, אני מתגעגע  ומצטער על כך שאני אדיוט, על כך שכעסתי ולא ביקשתי סליחה, אז הנה, זו הסליחה שלי, אני מקווה שלא מאוחר מידיי ואני מקווה שלא פגעתי בך, אוהב גיא.'

טליה:

"ואת מבינה? כבר חודשיים וחצי שלא דיברנו!! אני לא מאמינה, כאילו הוא שכח מימני לגמריי" סיפרתי לרוז על גיא,

"ואו, הוא נוראי, לפי מה ששמעתי מאחיך עליו הוא ממש מקסים אבל עכשיו כשאת מספרת שכל כך מהר הוא שכח אותך? הוא נשמע סתם אפס, באמת את עוד תראי איך הוא ירדוף אחרייך בעתיד, תסמכיי עליי הוא חוזר לארץ ושוכח מהבלונדינית הקנדית שלו, הוא ירדוף אחרייך כמו לא יודעת מה"

"זה מה שאני מתארת לעצמי שיקרה, ואז אני בבעיה גדולה" אמרתי וכיסיתי את פניי עם ידיי,

"גיא או רז?" היא אמרה,

"בדיוק"

"את אוהבת את רז?" היא שאלה,

"לא, אבל הרגשות אליו חזקים, מה אני אעשהכשגיא יחזור?"

"חכי, יש עוד חודש וחצי"

"חודש וחצי עובר מהר" אמרתי בייאוש "ועוד במיוחד עכשיו כשיש את השביתה הזאת.. מילא היו לימודים אז הזמן היה עובר לאט"

גיא:

''אני לא מבין' חשבתי לעצמי, איך זה שטליה לא ענתה למייל שלי? החלטתי לכתוב לה עוד מייל ולפתע ראיתי ששלחתי את המייל לכתובת הלא נכונה, 'איזה אידיוט אני ' סיננתי בזמן שפתחתי מכתב חדש והפעם וידאתי לשלוח אותו לטליה ולא לכתובות אחרות, העתקתי את המכתב הקודם ולמטה הוספתי 'את המכתב הזה כתבתי לפני חודש, ומסתבר ששלחתי אותו בכלל לכתובת הלא נכונה, כמה דברים לא 'קריטים כ"כ השתנו מאז' ושלחתי.

"גיא?" נכנסה טיילור דרך החלון,

"היי" חייכתי וחיבקתי אותה,

"מה אנחנו עושים בקשר לאבא שלי? אפילו לא התחלנו עם החיפושים ואתה עוד מעט עוזב"

"אל תדאגי את לא צריכה אותי בשביל לחפש אותו, אבל קדימה נתחיל, מה אמרת שהשם שלו?"

"ג'יימס אדרי" היא אמרה "זה הדבר היחידי שהצלחתי להוציא מאימי עליו,

"נתחיל מחיפושים באינטרנט, ככה נתקדם" אמרתי לה,

"תודה גיא" היא חייכה והתיישבה על המחשב,

"אוף זה מראה מלא כתבות על ג'יימס בונד, לא יכל היה להיות לאבא שלי שם פחוץ מפורסם?" היא אמרה בייאוש,

"אל תדאגי טיילור את תמצאי אותו אני מבטיח" חיבקתי אותה חזק,

"גיא יש לך מייל" היא הודיעה והמשיכה לחפש,

"תביאי לי שנייה לקרוא" ביקשתי והתיישבתי על הכסא,

'גיא לא הייתי אמורה לקבל את המכתב הזה לא אחריי חודש ולא אחריי חודשיים, הייתי אמורה לקבל אותו גג שבוע מאז המריבה שלנו, אבל בדר, אני סולחת, גם אני מתגעגעת אלייך כל כך'

המכתב היה קצר וקר, ודיי ביאס אותי,

"היי גיא אל תיהיה עצוב" טיילור נגשה לכיווני, כיבתה את מסך המחשב והתיישבה עליי,

"יש לך אותי" היא חייכה ונישקה אותי,

"אני יודע טיילור, את מדהימה" אמרתי לה,

"טוב לך איתי?" היא שאלה,

"מאוד"

"ומה אתה מרגיש אליי גיא? אני אוהבת אותך"

אני לא יודע טיילור, כל נגיעה שלך שורפת אותי מבפנים" אמרתי לה והתנשקנו.

טליה:

אני ורז טיילנו בשכונה והתיישבנו על אחד הספסלים,

"טליה אני יודע שזה לא המקום הכי מושלם, וזו לא הסיטואציה הכי רומנטית וטוב שכך.. אני רוצה להגיד לך שאני.." הבטתי בו והבטן שלי התפוצצה מפרפרים,

"טליה אני אוהב אותך" הוא הביט בי ואני התנפלתי עליו בנשיקה סוערת,

"תראי" הוא אמר כשהתנתקנו,

"אני יודע שמחר גיא חוזר, אני יודע שזה בטח יבלבל אותך נורא, אם תחליטי להיות איתו אני אכבד את זה"

"תודה רז, אבל נכון לעכשיו אין לי מושג מה אני אחליט"

"תקחי את הזמן שלך" הוא חייך,

"את מתרגשת?" הוא שאל,

"בטח, אחרי ארבעה חודשים שלא ראיתי אותו הוא חוזר סוף סוף" אמרתי,

"עכשיו נניח את גיא בצד טליה, אני רוצה לדעת מה את מרגישה אליי"

"לא יודעת, משהו מטורף, זה שונה מהרגשות שהיו לי אל גיא"

"היו?...."

"אני חושבת, מחר אני אדע הכל, בינתיים? אנחנו ביחד, ננצל את הזמן" אמרתי וחיבקתי אותו חזק.

גיא:

"טיילור, איתן , סוזן. שלושתייכם מדהימים אני אתגעגע אלייכם" אמרתי וחיבקתי את שלושתם,

"תבוא לבקר אה גיא?! חסר לך שלא!" אמרה סוזן,

"תבואו גם אתם, לאיתן לא חסרה משפחה בארץ ברוך ה' " חייכתי,

"אוף גיא אני אתגעגע, אני כל כך אוהבת אותך" טיילור אמרה ונישקה אותי,

"טוב חברים, אני צריך להכנס למכונית" אמרתי והצבעתי על המונית שהייתה בפתח הבית,

"ביי" כולם קפצו עליי וחיבקו אותי,

"תשמרו על קשר, ותמסרו לכל השאר שגם אלייהם אני אתגעגע" חייכתי ונכנסתי אל תוך המכונית, מחשבות על טליה ועל טיילור הציפו אותי, השתגעתי.

הגענו לארץ, הגענו לעיר שלנו ולאט לאט התקרבנו לבית, פתאום ראיתי את דנה, גבי, אביתר, טליה ועוד מישהו שאחז לה את היד,

יצאתי מהמכונית, רצתי לכיוונה של טליה והיא לכיווני,

"אין לך מושג כמה התגעגעתי ילדונת" אמרתי ונישקתי אותה.

בנוווות אני יודעת שהפרק לא כזה מעולה, עשיתי אותו בשביל להעביר כבר את הארבעה חודשים האלו, בראש שלי יש לי הרבה תוכניות מעניינותP:

"אני עם רועי" אמרתי, הוא בא לדבר והשתקתי אותו בנשיקה,

"המהלךך הזה מוכר לי" הוא צחק "טוב בסדר, אפילו שזה מעצבן אותי אני לא אגיד כלום, כי אני יודע שאין סיבה להתעצבן " הוא אמר ונראה היה שהוא משכנע את עצמו,

"אווח! אני מתה עלייך" הדבקתי לו נשיקה וחזרתי הביתה.

"אממ טליה.. הייתה  לך שיחה מגיא" אמר רועי והרים את הפלאפון,

"גיא?" שאלתי והבטתי ברועי המומה.

"

תביא לי!" אמרתי וחטפתי מידו של רועי את הפלאפון,

"זה לא גיא" אמרתי עם דמעות בעיניי,

"אבל רשום גיא.." רועי אמר,

"רשום גיא ישן.."

"נו?"

"אז זו דנה"

"מה?" שאל רועי ולא הבין,

"לפני שגיא עזב הוא הביא לדנה את הפלאפון הישן שלו" אמרתי באכזבה "זה לא גיא, זו דנה... גיא בכלל לא חושב עליי" אמרתי והתחלתי לבכות,

"דיי טליה"

"אבל הוא שכח אותי רועי!" אמרתי,

"הוא לא שכח אותך, תרגעי" הוא אמר וחיבק אותי,

"אז איך אתה מסביר את זה שחודש הוא לא התקשר? הוא אפילו לא התנצל!!"

"אולי הוא חושב שאת כועסת עליו ולא ררוצה לדבר איתו.. אני לא יודע טליה, אי אפשר לדעת מה הולך שם עכשיו"

"ואם קרה לו משהו?" הרמתי את הראש בלחץ,

"רועי אם קרה לו משהו?!"

"לא קרה לו כלום, תרגעי טליה"

"אתה לא יכול לדעת!"

"אם היה קורה משהו ההורים שלו היו מודיעים לך" רועי ניסה להרגיע,

"אבל אם  קרה לכולם שם משהו? ואני כועסת עליו בלי לדעת אם הוא בסדר בכלל" אמרתי והתחלתי לבכות,

"תרגעי! תחזרי עכשיו  לדנה ותשאלי אותה אם היא דיברה איתו בזמן האחרון".

"היי טליה אני שמחה שחזרת אליי!" ענתה דנה,

"היי דנה"

"טליה את בוכה?!"

"כן.. לא אני בסדר" אמרתי ,

"קרה משהו?" היא שאלה,

"לא, לא הכל בסדר, מה איתך מה נשמע?"

"איתי הכל טוב, התגעגעתי אלייך, מאז גיא עזב לא נפגשנו"

"אגב גיא, דיברת איתו לאחרונה?" שאלתי,

"בטח, היום במסינג'ר, למה?"

"אה כלום, טוב מתי אנחנו נפגשות?" שאלתי,

"מחר?" היא שאלה,

"סבבה מתאים  לי, תגידי מתי את מתגייסת?" שאלתי,

"בנובמבר.. עכשיו אני משתדלת להנות עד הגיוס"

"הכי טוב, אוקיי דנה נדבר מחר, תתקשרי אליי אני פשוט עם רועי פה"

"אה סורי שהפרעתי.. יאללה מאמי תהנו"

גיא:

הבוקר הגיע והופתעתי לגלות את איתן יושב על הכיסא בחדרי,

"היי" חייכתי אליו "מה אתה עושה פה?"

"רבתי עם סוזן" הוא אמר ועיקפ פרצוף,

"מה קרה?" שאלתי,

"היא אמרה שאני לוחץ עלייה"

"ואתה לוחץ עלייה?"

"לא!"

"לוחץ בקשר לסקס?" שאלתי,

"כן.. ואני לא.. הזכרתי את זה אתמול רק פעם אחת.. ופתאום היא התפרצה עליי, תאמין לי הבנות האלה זה משהו",

"מישהו דיבר על בנות?" אמרה טיילור ונכנסה מהחלון,

"כן אני דיברתיעל בנות, דיברתי על החברה המוזרה שלך, זו שרבה איתי כי אני לוחץ עלייה" הוא אמר,

"למה אתה לוחץ עלייה? תן לה ת'זמן שלה" אמרה טיילור והתיישבה לצידי,

"אני לא לוחץ עלייה! "

" היא לא סתם תריב איתך"

"אני הזכרתי סקס אתמול רק פעם אחת והיא פשוט התחילה לריב איתי!!!" איתן התעצבן,

"אז אני לא יודעת מה יש לה, אולי במחזור" טיילור צחקה ונישקה אותי,

"נו מה היה אתמול עם אמא שלך?"

"טיילור את אפילו לא בת 18, אני לא אמורה לראות אותך במצבים כאלה, את בכלל לא צריכה להיות במצבים כאלה! את רוצה לגדל ילד בגיל 18 בלה בלה בלה " אמא שלי כזה,

"אף פעם לא הבנתי את העיניין עם אמא שלך" אמר איתן "היא נלחצת מלראות אותך מתנשקת עם מישהו, מה הקטע?"

"זה כי היא הולידה אותי כשהיא הייתה בת 16, זה קרה בטעות עם החבר שלה" טיילור אמרה,

"ומה היה איתו אחר כך?" התעניינתי,

"הוא פשוט עזב, אין לי מושג מי הוא" טיילור ענתה בעצב "כבר 17 שנה שאני חייה בלי אבא" היא עקמה את פרצופה,

"חשבת פעם לחפש אותו?" שאלתי,

"כל פעם שאני מזכירה אותו אמא שלי נתקפת עצבים" היא השיבה,

"את רוצה?" שאל איתן,

"בטח, אני מתה לדעת מי הוא"

"את רוצה שאני אעזור לך?" הצעתי,

"באמת?" היא שאלה וראו את האש שנדלקה בעינייה,

"בטח. אני מוכן להשקיע את כל הזמן שאני פה בכדי לעזור לך למצוא אותו" חייכתי,

"וגם אני" אמר איתן "ואני בטוח שגם סוזן תשמח לעזור",

"אז איך מתחילים?" היא שאלה,

"את יודעת מה השם שלו?" אמרתי,

"לא, אמא שלי לא מוכנה לומר לי" היא הייתה עצובה,

"תשבי איתה היום ותדברו, תדברי איתה על זה שאת נזהרת ואת לא הולכת להכנס להריון וכל זה.. תיפתחו להמון נושאים שלא יוצא לכן לדבר עלייהם בדרך כלל ואז פשוט תאמרי לה שאת רוצה לדעת מי הוא" אמר איתן,

"אני אעשה את זה, הערב, עכשיו אנחנו הולכים לקניון, אני אתה , אתה וסוזן, אני רוצה שופינננג" צעקה טיילור ומשכה את שניינו לכיוון הדלת.

"טוב סוזן עכשיו אנחנו לבד" חייכתי אל סוזן בזמן שטיילור ואיתן נכנסו לחנות בגדים,

"בואי נלך לטייל קצת" הצעתי,

"אז על מה רצית לדבר איתי?" היא שאלה,

"זה בקשר לאיתן"

"אני  לא מאמינה! הוא דיבר איתך על זה?!, הוא שלח אותך לדבר איתי?!" הא נלחצה,

"היי היי סוזן תרגעי" אמרתי ודחפתי אותה קלות בכדי שתישב על הספסל,

"הוא מדבר עם כל העולם על זה שאני לא רוצה לשכב איתו נכון? בטח צוחק עליי שאני ילדה קטנה"

"סוזן תקשיבי לי, הוא לא כועס ולא צוחק עלייך.. ממש לא, הוא פשוט לא מבין מה קורה לך, אתם תקופה ארוכה ביחד, והוא רוצה לשכב איתך, הוא אמר שאתמול הוא הזכיר את זה רק פעם אחת ואת פשוט התעצבנת עליו, הוא לא הבין מה קרה לך אז הוא בא לדבר איתי"

"אהה" היא אמרה,

"אז מה קורה? שנה ומשהו זה מלא זמן... את האמת סוזן, את אוהבת אותו?" שאלתי,

"אין לך מושג עד כמה" היא השיבה,

"אז מה העיניין, את ילדה גדולה, אני לא מבין את זה"

"אתה בחיים לא תצליח להבין , גיא" היא אמרה ודמעות התחילו לזלוג מעינייה,

"היי סוזן אל תבכי, מה קרה?" חיבקתי אותה,

"אתה בחיים לא תבין,  ואף אחד לא יבין"

"אז אולי תנסי להסביר לי, זה בגלל שהוא לוחץ?"

"לא" היא ענתה,

"אז? קרה משהו סוזן? הכל בסדר?"

"לא"

"מה קרה?" שאלתי וניגבתי את דמעותייה,

"גיא תבטיח לי שזה לא יצא מימך!"

"סמכי עליי" אמרתי והתרחקתי מימנה מעט,

"אתה הראשון שאני מספרת לו את זה, אני סומכת עלייך גיא"

"אז מה קרה?" שאלתי,

"אוקיי.. זה קרה לפני שנה ומשהו, בערך חודש אחריי שאני ואיתן ניהינו חברים.." היא אמרה בגמגום בגלל הבכי ואני הנהנתי,

"היינו באיזה מסיבה ויצאתי החוצה לדבר בפלאפון ופתאום מישהו בא ו.." היא עצרה והבכי שלה התחזק,

"היי סוזן דיי לבכות" אמרתי וחיבקתי אותה "תמשיכי,

"ו.. את ההמשך אני חושבת שאתה יכול להבין לבד" היא אמרה,

"יואו סוזן אני מצטער" אמרתי וחיבקתי אותה חזק יותר, הרגשתי את הדמעות שלה על החולצה שלי,

"זה בסדר, אתה לא עשית כלום" היא אמרה, התנתקה ונגבה את הדמעות,

"ועכשיו זה פשוט קשה לי.. קשה לי כשאיתן מדבר על זה וקשה לי כשאנשים מדברים על זה.."

"סוזן אני לא מבין למה לא סיפרת את זה לאף אחד.." אמרתי,

"אני בעצמי לא יודעת"

"אני חושב שכדאי שתספרי לאיתן" אמרתי,

"הוא לא יעזוב אותי?" היא חששה,

"מה פתאום?! סוזן הוא ממש אוהב אותך, הוא לא יעזוב אותך בגלל דבר כזה, תסמכי עליי, לפי דעתי כדאי שתספרי לו, הוא יבין אותך וזה יקל על הכאב שלך" אמרתי,

"אס אמ אס מאיתן... הוא אמר שנכנס לקניון" אמרה סוזן,

"אוקיי בואי" קמתי מהספסל,

"גיא חכה שנייה" היא אמרה לפני שנכנסנו אל הקניון,

"תודה לך על השיחה הזאת ועל ההקשבה" היא אמרה וחיבקה אותי,

"בשביל זה יש חברים" אמרתי וחיבקתי אותה.

טליה:

"טליה מה קורה איתך?" שאל אביתר, כנראה שהוא נכנס לחדר ולא שמתי לב, הייתי מרוכזת בבכי.

הרמתי אליו את הראש, הוא התיישב לידי במיטה וחיבק אותי,

"מה קורה איתך? ספרי לי, המון זמן לא דיברנו כמו שצריך"

"זה גיא" אמרתי,

"מה קרה איתו?" הוא שאל,

"רבנו.. הוא ר ב איתי יותר נכון, על שטויות, ולא ביקש סליחה ויצא שכבר חודש שלם לא דיברנו" אמרתי,

"את רצינית? אני מדבר אייתו מלא, הוא לא אמר כלום בקשר לזה" אמר אביתר,

"אני חושבת שהוא שכח אותי, יש לו את הטיילור ההיא שלו" אמרתי בזלזול,

"תראי אני מדבר אאיתו גם על  טיילור, אין בינייהם רגשות" אביתר אמר לי,

"אתה בטוח?" שאלתי,

"בטח, זה מה שהוא אמר לי"

"והוא לא אמר לך כלום עליי?" שאלתי בעצב,

"לא" אמר אביתר וחיבק אותי שוב,

"טוב תצאי מהדיכאון, יש לך מישהו חדש, ספרי לי עליו"

"מה? איך אתה יודע על רז?" שאלתי בהלם,

"טליה בחייאת אני אחיך הגדול את מצפה שאני לא אדע עם מי את יוצאת?" הוא צחק,

"סתם הוא עזר לי עם אלעד, אלעד שוב נדבק אליי והוא הגיח משום מקום" אמרתי,

"הו כמה רומנטי" אביתר צחק,

"דיי" צחקתי גם אני והרבצתי לו,

"מכות?!, את מתחילה איתי מכות?!" הוא אמר ודיגדג אותי,

"טוב דיי די!" השחלתי בין הצחוק,

"מה איתך?" אמרתי ותפסתי את ידיו,

"איתי?" הוא שאל,

"יש כבר חברה חדשה?"

"כן, יש את רוז" הוא חייך,

"מתי אתה הולך להציג לי אותה?" שאלתי והוצאתי לשון,

"כשאני אכיר את רז, היי יש להם שמות דומים" הוא צחק,

"אז יאללה נקבע פגישה מרובעת" חייכתי,

"מחר?" הוא הציע,

"אני אדבר עם רז"

"אני אדבר עם רוז, חחח רוז רז" הוא התחיל לצחוק,

"טוב דיי כבר טמבל" הרבצתי לו שוב.

התארגנתי מביתי ויצאתי לביתה של דנה, צחקנו המון ודיברנו מלא, היא סיפרה לי דברים שגיא מספר לה אך כמו לאביתר הוא לא אומר כלום עליי, זה פגע בי וגרם לי להתחיל לבכות אבל דנה ידעה לשפר לי את ההרגשה.

גיא:

"טיילור, הפעם הולכים על זה" אמרתי לטיילור בזמן שהתנשקנו על מיטתי,

"כן?" היא הביטה בי בהתלהבות, חייכתי אלייה והורדתי את חולצתי.

אחרי ששכבנו היא הביטה בי, התקרבה ולחשה לי "גיא, אני מתאהבת בך"

לא חשבתי שיהיה לי זמן לעדכן.. אבל מצאתי זמן(:

בנות אני אשמח אם תכתבו לי בתגובות מה אתן מצפות שיהיה בהמשך הסיפור..

זה יעזור לי להמשיך לכתוב  ולא למרוח סתם את הסיפורP:

שבוע טוב שיהיה(:

"מה עשיתי? למה רבתי איתו עכשיו כמו איזה מטומטמת?!" אמרתי והתחלתי לבכות,

"אויי טליה אל תיהי כל כך רגישה" אמר רועי וקירב אותי אליו "שניינו וגם גיא, יודעים שאת צודקת, הוא יבקש סליחה אל תדאגי"

"ואם לא? ואם נמשיך לא לדבר?"

"זה בחיים לא יקרה, הוא אוהב אותך ואת אוהבת אותו"

"ואם הוא יתאהב בטיילור?" שאלתי בדאגה,

"אני לא יכול להבטיח לך כלום, אם הוא יתאהב בה זה בטח בגלל שזה מה שצריך לקרות, אבל את לא צריכה לחשוב על זה, תחשבי חיובי"

טליה:

עבר חודש, חודש שלם מאז שגיא עבר לקנדה, עברו 30 ימים בלי לדבר עם גיא ועבר חצי מהחופש הגדול.

"בוקר טוב" העיר אותי רז, ישנו בחוף הים.

"בוקר טוב" חייכתי אליו,

"את באה למים?" הוא שאל בחיוך,

"לא ! המים קפואים"

"טוב, בואי נאכל משהו" הוא הציע ועזר לי לקום,

"ואו אני בטוחה שנראנו כאן כמו שניי הומלסים, בטח אנשים זרקו לנו שקלים בלילה, בוא נחפש" אמרתי ושניינו צחקנו.

"נכנס לבית הקפה הזה?" הוא הציע,

"סבבה, חייכתי אליו,

"טוב מה את אוכלת?" הוא שאל,

"טוסט" חייכתי אליו "אבל הפעם אני משלמת"

"למה נראה לך?" הוא צחק והזמין מהמלצרית.

"נחזור לים?" הוא שאל כשיצאנו מבית הקפה,

"סבבה, עכשיו פחות קר"

"איזה פחות קר אני מת מחום, את לא בסדר" הוא צחק עליי,

"דיי" אמרתי בקול נעלב, שילבתי ידיים ועצרתי במקומי,

"נו בואי" הוא צחק וחיבק אותי מאחורה,

"לא מתפנים! לא מתפנים" צחקתי,

"אז נאי אפנה אותך" הוא אמר והרים אותי,

"היי היי זה בתשלום!"

"אבל אני מפנה אותך!"

"בכל זאת, אתה צריך לשלם לי" צחקתי ואחזתי בו חזק בכדי שלא אפול,

"כמה את רוצה?"

"30" חייכתי אליו,

"שנייה" הוא הוריד אותי ופתח את הארנק,

"לא! טמבל" דחפתי אותו אחורה,

"מה?"

"30 נשיקות" חייכתי אליו,

"אה היית אומרת" הוא אמר וצחק,

"אני מחכה" אמרתי והצבעתי על הלחי, הוא התקרב אליי ונישק אותי נשיקה צרפתית ארוכה,

"ואו.. זה שווה הרבה יותר מ30 נשיקות על הלחי" חייכתי אליו,

"יאללה, תחרות למים"

"אבל זה לא פייר, לך יש רק חולצה להוריד!! לי יש גם חולצה וגם את החצאית!!" התלוננתי,

"אני אעזור לך וניהיה פיטים" הוא אמר והוריד מימני את החולצה, התקרבתי אליו, עמדתי על קצות אצבעותיי ונישקתי לו את הצוואר,כשהתרחקתי הוא אמר "שווה לעזור לך"

"כן" חייכתי אליו הורדתי את החצאית והתחלתי לרוץ לכיוון  הים,

"היי את רמאית!!

"לא נורא" צחקתי והסתכלתי לעברו, הוא רץ ובדרך הוריד את החולצה והעיף אותה לאחור, הוא הגיע אליי ותפס אותי, המשיך לרוץ ונכנס לים,

"לא מהררר קר לי"

"תכנסי בבת אחת, יהיה לך פחות קר" הוא אמר ומשך אותי אליו לעומק,

"אממ כן להזכיר לך שלא כולם עמודי חשמל כמוך?" שאלתי ותפסתי אותו בצוואר,

"ידעתי שככה תיהי יותר קרובה" הוא חייך ונישק אותי,

"היי גל ענקקק!" צעקתי כשהתנתקנו,

"אל תדאגי אני אחזיק אותך" הוא חייך אליי והגל הטביע את שניינו,

"אציל אותך עלק" אמרתי וירקתי את המים שנכנסו לי לפה,

"חחח מצטער, כנראה שאני לא כל כך גבוה"

"על זה אני דורשת פיצוי" אמרתי והסתכלתי על שפתיו היפות,

"פיצוי ביקשת.. פיצוי תקבלי" הוא אמר ונישק אותי לאט וגל שהטביע את שניינו קטע את הנשיקה,

"טוב תראי, לא הולך.. אני חושב שכדאי לנו להתנשק ברדודים, ככה לפחות לא נטבע" הוא צחק,

"נשחה לחוף?" הצעתי,

"כל עוד אני איתך הכל הולך" הוא חייך, והתחלנו לשחות לעבר החוף.

"יופי עכשיו קר לי" צחקתי כשהתיישבנו בחוף,

"תלבשי את החולצה שלי היא ארוכה" הוא הושיט לי את חולצתו וחיבק אותי,

"את מיוחדת טליה" הוא אמר והביט בעיניי,

"אני שמח שהכרתי אותך" הוא התקרב ונתן לי נשיקה עדינה על השפתיים, חייכתי אליו ושתקתי ולאחר מיכן השענתי עליו את הראש והסתכלתי על האנשים שנמצאים בחוף ופתאום ראיתי את גבי, התגעגעתי אליו נורא.

"אני כבר חוזרת" אמרתי וקמתי,

"לאן את?"

"לומר שלום לידיד" אמרתי ורצתי לכיוונו  של גבי, הוא קלט אותי והיה מופתע,

"טליה!!!" הוא צעק וחייך,

"גבי!!!" נתלתי על גבו וחיבקתי אותו חזק,

"ואו מלא זמן לא ראיתי אותך" הוא אמר ולא הרפה מהחיבוק,

"מאז המסיבת פרידה של גיא" אמרתי והתנתקתי מימנו,

"ואו, מוזר לראות אותך" הוא חייך והעביר את ידו בשיערי,

"כן, אחריי חודש שלא ראיתי אותך, אחרי שהתרגלתי לראות אותך יום יום, אז.. מה חדש?" שאלתי,

"קעקוע" הוא אמר והצביע על צווארו,

"שיואו קעקוע יפה" אמרתי וליטפתי את צווארו בשביל לראות את הקעקוע,

"תודה תודה" הוא חייך "ועכשיו מה הולך עם גיא? שמעתי שרבתם"

"כן" עיקמתי פרצוף, "אני אשמח לספר לך, אבל בפעם אחרת אני פה עם..."

"החבר שלך" הוא קטע אותי, "גיא סיפר לי" הוא צחק,

"טוב, אני אזוז אליו, היה נורא כיף לראות אותך, שמור על קשר" אמרתי וחיבקתי אותו.

http://www.youtube.com/watch?v=xjMJvujvIOk&feature=PlayList&p=2F25DF924C5FEC07&playnext=1&playnext_from=PL&index=47

"מי זה היה?" שאל רז כשחזרתי אליו,

"ידיד שלי" חייכתי,

"זה לא היה נראה ככה" הוא אמר,

"יואו רז נמאס לי כבר מהסרטים שלך!"

"ולי נמאס כבר מהידידים שלך, יותר מידיי מגע יש בינייכם" הוא אמר בעצבים,

"אתה לא מבין שזה כלום? אתה לא מבין? תפסיק לקנא!" צעקתי עליו

"אבל מה לעשות? אני מקנא כי יש לי סיבות לקנא"

"אין לך, אין לך! אני מסבירה לך שאלו ידידים שלי! יואו נמאסת עליי עם הסרטים האלה!" צעקתי עליו, הורדתי את החולצה שלו ונתתי לו אותה בדחיפה, לקחתי את הבגדים שלי והלכתי,

"אז עכשיו את בורחת?"

"מה בורחת? אין לי כוח לויכוחים המיותרים האלה רז, אם אתה לא מאמין לי אז באמת שכל מה שיש ביניינו מיותר",

"מי אמר שאני לא מאמין לך? אני מבקש שתתרחקי קצת מהידידים שלך, פיזית"

"לא אני לא אתרחק מהם רז כי אלו הידידים שלי וככה הקשר שלנו, המון חיבוקים, אתה רוצה לקבל את זה? אחלה, לא רוצה לק.." הוא קטע את דבריי בנשיקה, כשהתנתקנו דחפתי אותו מימני

"זה לא הולך ככה!" צעקתי,

"מה לא הולך ?" הוא שאל והתקרב אליי,

"שכל פעם שיש ויכוח אתה מנשק אותי וככה הויכוח נסגר אנחנו צריכים לפתור את זה רז, נמאס לי שהכל חוזר על עצמו" אמרתי והרחקתי אותו מימני,

"אתה לא ילד קטן רז, תבין"

"גם את לא ילדה קטנה טליה , ואם אני מבקש מימך קצת פחות נגיעות עם הידידים שלך וקצת פחות לבלות איתם לבד אני מצפה שתכבדי את זה"

"אני לא אכבד את זה רז! כי ככה זה היה הרבה לפני שהכרתי אותך וככה אני רגילה, אני לא אסכים שתסגור עליי ותקבע לי מה לעשות ועם מי להיות, אני לא רכוש שלך!" צעקתי,

"אבל את חברה שלי!"

"זה לא אומר שיש לך זכויות עליי!, אני לא קובעת לך לאן ללכת ועם מי"

"כי אני לא מזמין ידידות שלי לשון אצלי!"

"אתה עדיין תקוע על הסיפור עם רועי?!, אתה לא מבין? לא מבין? רועי הוא כמו אח בשבילי, תקלוט שאין ביניינו כלום, לא היה ולא יהיה!"

"ואיך אני יכול להיות בטוח? את לא מבינה? אני דואג"

"ולמה אתה דואג? כי אתה לא סומך עליי, כי אתה לא מאמין לי, עזוב נמאס לי, אני הולכת" אמרתי והתחלתי ללכת,

"נו טליה" הוא תפס את ידי אבל העפתי אותה והמשכתי ללכת.

גיא:

"יואו גיא" טיילור צחקה בזמן שנישקתי את צווארה, נכנסנו אל חדרה, השענתי אותה על הדלת והורדתי את חולצתה בזמן שהיא שרטה את גבי,

הסתובבנו, נשענתי אני על הדלת והיא עליי, נישקה את גופי לאט לאט, ירדה לעבר הבטן ועלתה למעלה ובאותו הזמן הורידה את המכנס שלי, יד אחת שמתי על רגלה מתחת לחצאית וביד השנייה החזקתי את גבה, היא נשענה לאחור ושניינו נפלנו על המיטה, נישקתי את צווארה וירדתי לעבר הבטן ולפתע הדלת נפתחה,

"טיילור!" אימה צעקה עלייה,

"גיא, אני מבקשת שתלך, ואת? יש לך שיחה ארוכה איתי, רק לא יזיק אם תלבשי עלייך חולצה! משהו יותר צנוע!" היא צצעקה וטרקה את הדלת,

"יואו איזה פאדיחות!" אמרה טיילור ואחזה בידי,

"פעם שלישית, אני לא מאמין, איך אנחנו לא לומדים לנעול את הדלת?" צחקתי,

"בסדר, אני אספוג את החפירה שלה שוב, אולי אני אגיע אלייך מחר, תשאיר חלון פתוח" היא חייכה ונישקה אותי בזמן ששניינו התלבשנו.

"גבי אחי אתה לא מבין איזה פאדיחה!" אמרתי לגבי בטלפון כשהגעתי הביתה,

"מה? שוב ההאמא שלה תפסה אתכם?" הוא שאל,

"כן אחי!!"

"יאו איזה פאדיחה" הוא אמר ולא הפסיק לצחוק מהקו השני,

"אבל עזוב עכשיו את טיילור שלך, ראיתי היום את טליה,

"טליה..." אמרתי בעצב,

"היא הייתה בים עם רז"

"איך הוא נראה?"

"לא התמקדתי אחי, אבל טליה נראתה מאושרת"

"דיברתם?" שאלתי,

"כן, וכשהיא חזרה לחבר שלה הם התחילו לריב..."

"שמעת למה?"

"לא אחי, אבל אני חושב שזהו, זה היה רציני" גבי אמר,

"ואיך היא נראתה?"

"כוסית.. סתם אחי, מבואסת, החיוך שהיה לה כשדיברנו נמחק תוך שנייה, עזוב אותם, מה איתך? מתי אתה מתכוון להתנצל? אתה יודע שיצאת מניאק"

"כן אני יודע, אני חושב שאני אתקשר אלייה עכשיו",

"לא עכשיו יא פסיכי, 100 אחוז היא ישנה"

"צודק, כשיהיה אצלכם צהריים ככה אני אתקשר"

"טוב אחי, נדבר במסן אתה טוחן פה כסף" גבי צחק,

"יאללה נדבר" אמרתי וניתקתי.

טליה:

"הכי מצחיק שהריב שלנו הוא בגלל ידידים וזה שאתה ישן אצלי ובסוף הזמנתי אותך לישון אצלי" אמרתי וצחקתי,

"חחח צודקת" רועי צחק,

"אוף נמאס לי, הוא כל כך מקנא, אנחנו רבים מלא" אמרתי,

"כן.. אבל רואים שזה מושך אותך" רועי צחק,

"זה לא" חייכתי,

"תודי, זה כן.. רואים את זה" רועי צחק,

"נו כן, מה אני אעשה שזה כל כך אבל כל כך שונה מגיא.. כל הקשר עם רז"

"ברור שזה שונה, רז הוא רז, גיא הוא גיא, ועכשיו אני רוצה לשאול אותך משהו, תעני לי בכנות..."

"דבר רועיקי"

"את עוד אוהבת את גיא?" הוא שאל והביט בעיניי,

"כן" השפלתי את מבטי,

"ומה הרגשות שלך לרז?"

"לא יודעת, אני מבולבלת, רז כל כך מושך אותי והוא מדהים, כל דבר שקשור אליו עושה לי טוב, אפילו לריב איתו"

"מה הולך להיות כשגיא יחזור?

"אלוקים גדול" אמרתי והבטתי בתקרה,

"אני חושב שיש לך פלאפון" הוא אמר והצביע על הפלאפון שהיה מונח על הכרית,

"אס אמ אס" אמרתי ונכנסתי לקרוא,

"'אם את ערה תרדי למעלה' - זה רז" אמרתי,

"את ערה?" שאל רועי,

"נו טמבל" צחקתי,

"איך אאני נראת?" שאלתי ופיזרתי את השיער,

"עשר" הוא חייך אליי,

"כבר חוזרת" אמרתי וירדתי למטה, איך שיצאתי מהבית רז חיבק אותי,

"מצטער מותק" הוא אמר ונישק אותי,

"זה בסדר, אומנם אתה קנאי.. אבל אני חולה עלייך!" אמרתי ונישקתי אותו,

"מה את עושה ערה בשעה כזאת?" הוא שאל,

"אמממ" חייכתי והבטתי למעלה,

"אממ?"

"אני עם רועי" אמרתי, הוא בא לדבר והשתקתי אותו בנשיקה,

"המהלךך הזה מוכר לי" הוא צחק "טוב בסדר, אפילו שזה מעצבן אותי אני לא אגיד כלום, כי אני יודע שאין סיבה להתעצבן " הוא אמר ונראה היה שהוא משכנע את עצמו,

"אווח! אני מתה עלייך" הדבקתי לו נשיקה וחזרתי הביתה.

"אממ טליה.. הייתה  לך שיחה מגיא" אמר רועי והרים את הפלאפון,

"גיא?" שאלתי והבטתי ברועי המומה.

בנוווות שיהיה ל"ג בעומר מעולהה(:

"לא מתאים עכשיו" עניתי,

"את זה גם אמרת קודם ותראה לאן הגענו,

"טיילור ההורים שלי בבית" אמרתי כי את הסיבה האמיתית לא רציתי לגלות לה,

"אפשר לנעול את הדלת" היא הציעה,

"עזבי, את לא מכירה את ההורים שלי, אם ננעל את הדלת אמא שלי תתחיל לדבר איתי על כל מיני שטיוית, לא בא לי על זה" אמרתי וליטפתי את שיערה,

"טוב, אפשר להמשיך גם ככה" היא אמרה  וליטפה את פניי,

"צודקת" חייכתי אלייה ונישקתי אותה לאט וחשבתי על הסיבה האמיתית, אני כל כך אוהב את טליה ואני לא יודע מה יהיה כשאני אחזור לארץ.. אבל אם נחזור להיות יחד אני רוצה שהיא תיהיה הראשונה שלי.

כשפקחתי את עיניי כבר היה בוקר, וטיילור שכבה לידי והביטה בי,

"טיילור אני מצטער על אתמול" אמרתי,

"עזוב גיא" היא קמה מן המיטה ואני אחרייה,

"זה בסדר" היא אמרה והתחילה לקפל את השמיכה,

"מה בסדר?" שאלתי ועזרתי לה,

"אני מבינה למה לא רצית..." היא אמרה,

"בגלל ההורים שלי" אמרתי

"דיי גיא, אתה לא חייב לשקר לי, אני יודעת שזה בגלל החברה ההיא שלך, מישראל.. והאמת שזה בסדר, אני מבינה אותך, כשתתגבר עלייה אני כאן" טיילור קרצה לי,

"כאן?" שאלתי,

"כן גיא, עכשיו אני הולכת... אם תרצה אותי תדע איפה למצוא אותי" היא אמרה ופנתה לכיוון הדלת,

"אבל אני כן רוצה אותך" אמרתי ומשכתי אותה אליי,

"אוקיי" היא חייכה, נתנה לי נשיקה קטנה על השפתיים ויצאה מחדרי.

טליה:

"נועם את לא מבינה, הבחור מדהים!!" קפצתי על נועם כשפגשתי אותה בקניון,

"נו תספרי איך היה, התנשקתם כבר?"  היא נראתה נלהבת,

"בואי נאכל גלידה, בא לי, אני אספר לך תוך כדי"

"אוקיי" היא הסכימה,

"נו דברי!!" היא דחפה אותי דחיפה קטנה,

"הוא בא לאסוף אותי, הוא התעניין בי, דיברנו מלא, נכנסנו לשחות והיה מצחיק" חייכתי,

"אבל התנשקתם?!?!"

"הוא נתן לי נשיקה קטנה על השפתיים" הוצאתי לשון,

"או איזה מתוקה את מסמיקה" נועם צחקה,

"היום אני פוגשת אותו שוב" חייכתי,

"ומתי אני פוגשת אותו? אני מתה לראות איך הוא נראה"

"לא, כשאת תראי אותו את תתאהבי בו, הוא פשוט מהמם, אבל זה לא איך שהוא נראה, זה הוא, הוא כזה מתוק!"

אני ונועם טיילנו בקניון, צחקנו הרבה ופגשנו כמה אנשים מהשכבה ואז שמתי לב שבעוד שעתיים אני צריכה להפגש עם רז אז הלכתי הביתה והתחלתי להתארגן.

'טוב אני מוכנה' חשבתי לעצמי והתיישבתי על הספה.. השעה הייתה שמונה וחצי, רז אמור להגיע בעוד חצי שעה אז הלכתי למחשב והחלטתי לכתוב לגיא מייל ולספר לו על רז.

'גיא שלייי, אני מתגעגעת אלייך נורא.. איך בקנדה? אתה מסתדר? עם השפה, עם האנשים?

אני רוצה לספר לך על מישהו שהכרתי שלשום, סתם כדי שלא יצא שאני משקרת או מסתירה ממך..

אוקיי שלשום חזרתי הביתה מנוגה ובדרך נתקלתי באלעד.. ורז הגיע ועזר לי ואז הסיע אותי הביתה וקבענו להפגש... נפגשנו אתמול והוא ממש חמוד, אנחנו מסתדרים וכיף לי איתו, ועוד מעט אנחנו יוצאים, הוא אמור לבוא לאסוף אותי.. נראה כבר מה יהיה:)

ומה איתך? תספר לי אני מתה לשמוע

אוהבת ומתגעגעת3>'

ברגע ששלחתי את המייל נשמעה דפיקה על הדלת,

"כן?" אמרתי,

"היי טליה" רז חייך אליי ונכנס,

"צפרתי לך עם המכונית אבל לא שמעת אז החלטתי להכנס, אמא שלך חמודה" הוא חייך וחיבק אותי,

"חחח רוצה לשתות או לאכול?" שאלתי,

"אממ לא" הוא חייך,

"טוב שב, תרגיש בנוח עד שנחליט מה עושים היום" צחקתי,

"האמת שכבר חשבתי על משהו, מה דעתך שנלך לראות איזה סרט ואז נשב לאכול איפשהו?" הוא שאל,

"נשמע מצויין" חייכתי "אני רק אמצא את הארנק" אמרתי והתחלתי לחפש אותו בחדרי,

"עזבי אני משלם" הוא חייך,

"לא נו" ניסיתי להתעקש,

"אוייש בואי כבר" הוא אמר והרים אותי,

"היי זה לא פייר" צחקתי,

"היי זה לא פייר" הוא חיקה אותי.

נכנסנו  לקולנוע, ראינו סרט קומדיה ולא הפסקנו לצחוק, כשיצאנו מן הקולנוע רועי התקשר אליי,

"היי רועי" עניתי,

"טליונת מה קורה?" הוא צעק אל תוך הטלפון,

"אתה לא חייב לצעוק חחח אני שומעת, איתי הכל טוב, מה איתך?" שאלתי,

"איתי לא משהו, תגידי אני יכול לבוא לישון אצלך?" הוא שאל,

"בטח, קרה משהו?"

"כן, רבתי עם ההורים שלי עכשיו, אני לא יכול לסבול את זה.. אני בדרך אלייך" הוא אמר,

"אז זהו שאני לא בבית עכשיו, אבל אתה יכול ללכת אמא שלי בבית ובטח גם אביתר, תשב במחשב או משהו עד שאני אגיע, אוקיי?"

"אין בעיה, תודה טליה" הוא אמר,

"בשבילך הכל, יאללה ביי" ניתקתי.

"בשבילך הכל?" שאל רז והסתכל עליי,

"כן, זה רועי הידיד הכי טוב שלי"

"מה הוא רצה?" שאל רז בהתעניינות,

"הוא רב עם ההורים שלו אז הוא ביקש לבוא לישון אצלי" עניתי,

"והוא ישן אצלך?" שאל רז,

"כן" השבתי,

"מה כן?"

"כן, הוא ישן אצלי .. שאלת והתשובה היא כן"

"מה סתם ככה כל אחד יכול לבוא לישון אצלך?" הוא שאל,

"זה לא כל אחד זה הידיד הכי טוב שלי הוא ישן אצלי מלא פעמים"

"בסדר" אמר רז ונראה כועס,

"נו מה אתה עכשיו עם הסרטי קינאה האלה?" התעצבנתי,

"לא סרטי קנאה, אני פשוט לא מבין את זה שהוא ישן אצלך"

"אז אל תבין, הוא הידיד הכי טוב שלי, אנחנו כמו אחים... ואם הוא צריך לשון אצלי הוא ישן אצלי אתה לא צריך לקנא!!" אמרתי והתחלתי ללכת מהר,

"טוב את צודקת" הוא רדף אחריי,

"ברור שאני צודקת",

"מצטער" הוא אמר וחיבק אותי,

"זה בסדר" חייכתי אליו,

"לאות התנצלות אני מזמין אותך לגלידה" הוא חייך,

"אני נענת להזמנה וגם להתנצלות חייכתי"

"אז מהר, הגלידה לא תחכה לנו כל היום" הוא אמר והתכופף, עליתי על גבו והוא התחיל לרוץ,

"מהר!" האצתי בו "יגמרו לנו את כל הגלידה" אמרתי ושניינו צחקנו.

"היה לי נורא כיף היום" אמרתי לו שניות לפני שירדתי מהמכונית,

"גם לי" הוא חייך,

"מתי ניפגש שוב?" הוא שאל,

"דבר איתי ונקבע" חייכתי אליו,

"אוקיי, לילה טוב מותק" הוא אמר לי, ליטף את פניי ונתן לי נשיקה על הלחי,

"לילה טוב" חייכתי אליו ויצאתי מהמכונית.

גיא:

קראתי את המייל מטליה והחלטתי לענות לה:

"אוו רז האביר על הסוס הלבן..מתגעגעת? אני לא חושב, אני לא חושב שאת חושבת עליי בכלל.. עוד לא עבר שבוע ואת כבר יוצאת לי עם מישהו אחר?"

התעצבנתי והחלטתי ללכת לטיילור.

"היי" היא פתחה לי את הדלת ומשכה אותי פנימה,

"למה אתה נראה מבואס?" היא שאלה וליטפה את פניי,

"טליה התחילה לצאת עם מישהו, זה מעצבן אותי"

"בסדר גיא אתה לא אמור להתעצבן מזה, כי זה מה שאתה בדיוק עושה" היא אמרה,

"לא אצלי זה שונה.." אמרתי,

"שונה איך?" היא שאלה,

"שונה.. פשוט שונה, עזבי , מה איתך?"

"אני? התגעגעתי" היא אמרה ונישקה אותי לאט,

"טיילור.. עזבי אני הולך הביתה אני ממש עייף" אמרתי לה,

"זה בסדר, באמת מאוחר" היא חייכה אליי וליוותה אותי אל הדלת.

הגעתי הביתה והתחברתי למסינג'ר, טליה הייתה מחוברת ושלחה לי הודעה:

טליוש: ואו גיא  אתה לא חושב שזו הגזמה? אתה בעצמך אמרת שכדאי שנצא עם אחרים שיעבירו לנו את הגעגוע ומה שאמרת לי אז.. ופתאום אתה בא אליי בטענות? אתה רוצה להגיד לי שאתה כל היום יושב בבית ומסכל על תמונות שלי?! ואם לא אז מה אתה כבר עושה?

גיא: יושב בבית ומסתכל על תמונות שלך? כן תתפלאי אבל אני כן מסתכל כי אני לעומתך עוד זוכר אותך ואת מה שאני מרגיש אלייך

טליוש: אני לא שכחתי לא אותך ולא את מה שאנימרגישה אלייך!! ולא ענית לי על מה אתה עושה..

גיא: הכרתי מישהי בשם טיילור

טליוש: ומה איתה?

גיא: התחלנו לצאת

טליוש: ואאאי!!! אתה אומר לי כמה שאני לא בסדר על זה שהתחלתי לצאת עם רז ואתה יוצא לך בפאן שלך עם טיילור הזאת?!

גיא: זה אחרת, ביני לבין טיילור אין שום רגש!

טליוש: ומישהו אמר לך שביני לבין רז יש רגש?!

גיא: לא.. אבל אני מתאר לעצמי

טליוש: אז כדאי שתתאר לעצמך שאם תמשיך לתאר לעצמך אז כשתחזור לארץ תוכל רק לתאר לעצמך שנחזור להיות יחד!!

טליה:

"זהו אני מתנתקת" אמרתי לרועי והתנתקתי מהמסן,

"הוא ממש הגזים, אתה לא חושב?"

"אני חושב.. הוא באמת הגזים הוא בעצמו אמר לך לצאת עם אנשים ועוד הוא מתעצבן עלייך בזמן שהוא יוצא עם אחרת?" אמר רועי,

"אוף" אמרתי עם דמעות בעיניים,

"מה?" רועי שאל והעביר את ידו בשיערי,

"מה עשיתי? למה רבתי איתו עכשיו כמו איזה מטומטמת?!" אמרתי והתחלתי לבכות,

"אויי טליה אל תיהי כל כך רגישה" אמר רועי וקירב אותי אליו "שניינו וגם גיא, יודעים שאת צודקת, הוא יבקש סליחה אל תדאגי"

"ואם לא? ואם נמשיך לא לדבר?"

"זה בחיים לא יקרה, הוא אוהב אותך ואת אוהבת אותו"

"ואם הוא יתאהב בטיילור?" שאלתי בדאגה,

"אני לא יכול להבטיח לך כלום, אם הוא יתאהב בה זה בטח בגלל שזה מה שצריך לקרות, אבל את לא צריכה לחשוב על זה, תחשבי חיובי"

החלטתי לפרסם את הפרק היום.. למרות שאין 25 תגובות ולמרות שלא יום שלישי, כי בכל זאת יש תגובות ומחר לא יהיה לי זמן