בדרך הביתה מלא מחשבות התרוצצו בראשי, הרחוב היה חשוך ושומם
"שלום טליה" מישהו לפתע קטע את הדממה ששררה ברחוב,
"שלום" אמרתי בפחד והסתובבתי לראות מי זה,
"עכשיו כשגיא לא פה, אולי תפני קצת מהזמן שלך בשבילי?"
"אלעד תעזוב אותי, אם אתה מתקרב אני צורחת!" איימתי [תזכורת- אלעד, היה ידיד של מור ובזמן שמור וטליה לא דיברו מור ביקשה מימנו לאיים על טליה אבל הכל יצא מכלל שליטה]
"תרגעיי טליה, אני אדם אחר עכשיו" הוא אמר וצעד לקראתי,
"אלעד עוד צעד אחד ואני צורחת!" אמרתי שוב אבל זה לא מנע מימנו להתקרב אז התחלתי לצרוח,
"היי היי! שקט הנה אני מתרחק" הוא אמר והביט סביב, הרחוב היה ריק אבל הוא בכל זאת התרחק,
"מה אתה רוצה?" שאלתי בתוקפנות,
"להראות לך שאני אדם אחר עכשיו" הוא ענה,
"ואללה? זה לא מעניין אותי, אני לא רוצה שום קשר איתך, מבין?"
"טליה אני לא אעזוב אותך עד שתסלחי לי"
"למה הסליחה שלי כל כך חשובה לך?" שאלתי,
"אני עושה תיקון, לכל השטיות שעשיתי בחיים... והחלק שלך הוא אחד השטיויות, ובלי הסליחה שלך אני לא אוכל להמשיך"
"אני לא מאמינה לך ותתרחק מימני!"
"טליה תקשיבי לי רגע!" הוא צרח עליי בקולי קולות,
"תיקון אה? זה כאילו אתה מאיים עליי שאני אסלח לך, אני לא יכולה לסלוח לך, לא עכשיו ולא ככה"
"אבל את חייבת, תסלחי לי טליה" הוא צעק שוב והבהיל אותי, התחלתי ללכת משם בצעדים מהירים,
"טליה חכי" הוא הלך אחריי ותפס את ידי,
"תעזוב אותי" צרחתי,
"תסלחי לי"
"אלעד תעזוב אותי או שאני אצרח" אמרתי והתחלתי לצרוח,
"היי היי מה אתה עושה?" מישהו צעק ודחף את אלעד מימני,
"זה לא עיניינך, אל תתערב!!" הוא דחף את המישהו הזה,
"ילדה תסמכי עליי, כנסי למכונית האפורה" הוא אמר והצביע, עם המון ספקות נכנסתי למכונית,
"בואי לפה!" אלעד צעק,
"תעזוב אותה בשקט" הוא צעק, דחף את אלעד ונכנס למכונית.
"האלעד הזה מסוכן, את בסדר? מה הוא רצה ממך?" הוא שאל,
"סיפור ארוך" אמרתי,
"אני רז" הוא חייך והושיט את ידו,
"טליה" חייכתי ולחצתי את ידו,
"תודה שהעפת אותו מימני"
"את לא צריכה להודות לי, כל בנאדם שמכיר את אלעד היה מעיף אותו מימך" הוא חייך,
"איפה את גרה? אני אסיע אותך" הוא אמר, מסרתי לו את כתובתי וחגרתי את חגורת הבטיחות,
"אז את רוצה לספר לי מה העיניין עם אלעד?" הוא שאל,
"זה סיפור באמת ארוך" אמרתי,
"ישש לי זמן" הוא חייך "ולך?",
"אוקיי אני אספר לך" חייכתי,
"זה התחיל בריב עם חברה שלי, הגענו שתיינו למצב של שנאה, ואז יום אחד היא שלחה את האלעד הזה לאיים עליי, לאט לאט הוא התחיל להטריד אותי, חבר שלי והחברים שלו רבו איתו מכות כמה פעמים בשביל להגן עליי אבל זה לא הרחיק אותו, הכרתי מישהו שהכיר מישהי שאלעד פשוט העריץ וכל מילה שלה היא פקודה בשבילו, היא ביקשה מימנו שיתרחק וזה לא עזר ויום אחד הוא ניסה לאנוס אותי" השתתקתי, הוא ליטף את הכתף שלי,
"ומה אז?" שאל,
"הצלחתי לברוח, הוא קיבל כמה איומים ונעלם מהחיים שלי, ועכשיו הוא חזר, התחיל לספר לי שהוא רוצה לעשות תיקון והוא חייב את הסליחה שלי, אבל הוא כל כך אגרסיבי, לא ניראה לי שככה בני אדם מתקנים את עצמם"
"את צודקת, התגברת על זה?" הוא שאל,
"האמת שכן" חייכתי,
"טוב, הגענו לבית שלך" הוא חייך,
"תודה על הכל, רז" חייכתי אליו,
"בכיף, תרצי להפגש מתישהו?" הוא שאל,
"אני אשמח" חייכתי אליו,
"מחר את פנוייה?" הוא שאל,
"כן, בשבע וחצי?" הצעתי,
"אני אבוא לאסוף אותך, לילה טוב טליה" הוא חייך והמשיך לנסוע.
גיא:
"בוקר טוב" העירה אותי טיילור,
"היי" חייכתי "איך נכנסת?" ,
"אממ.. מהחלון" היא צחקה,
"יאללה קום ישנוני" היא קפצה עליי,
" אני עייף" צחקתי ודיגדגתי אותה,
"זה לא מעניין אותי, יום ארוך לפניינו!" היא אמרה,
"אה כן? מה התוכניות?" שאלתי,
"אני לא יודעת" היא הסתכלה במבט המום ושנייה לאחר מיכן נשפכה מצחוק,
"נו אז תני לישון" צחקתי,
"לא, פה לא ישנים!"
"חחח שתקי טיילור"
"אמרת לי שתקי?! חוצפן" היא אמרה והתחילה להרביץ לי,
"יאללה יאללה בואי נלך לאכול משהו" אמרתי לה,
"לא, אני רוצה לישון" היא חיקתה אותי,
"בואי כבר" אמרתי והרמתי אותה מהמיטה.
"בוקר טוב אמא" חייכתי לאימי,
"בוקר טוב אמא של גיא, אני טיילור" היא חייכה ואני הורדתי אותה על הכיסא,
"מה תרצו לאכול?" אמא חייכה,
"מה שיש" טיילור הוציאה לשון,
"אני מריח פנקייקים?" שאלתי,
"כן" אמא חייכה והגישה לנו פנקיקים לשולחן,
"תודה אמא של גיא" טיילור צחקה,
"את יכולה לקרוא ל...." אמא התחילה לדבר , " לא לא!" טיילור קטעה אותה,
"אל תאמרי לי את השם שלך, אני רוצה לקרוא לך אמא של גיא" טיילור צחקה,
"היא טיפה מוזרה, אבל חמודה מאוד" אמרה אמא בעברית ואני הנהנתי עם הראש,
"מה היא אמרה??" טיילור שאלה,
"שאת חמודה" חייכתתי אלייה,
"תודה אמא של גיא, וגם על הפנקייקים" היא חייכה,
"קדימה גיא, הולכים" טיילור פינתה את הכלים למדיח ומשכה אותי לכיוון הדלת,
"היי היי עוד לא התלבשתי!" אמרתי,
"דווקא יפה לך ככה" היא חייכה,
"יאללה מהר לך תחליף בגדים" היא ציוותה,
"אוקיי" חזרתי אל טיילור, אחריי שהחלפתי בגדים ונעלתי נעליים,
"לאן הולכים?" שאלתי אותה,
"לסוזן" היא חייכה,
"מי זאת סוזן?" שאלתי,
"חברה שלי, ממש מתוקה, סיפרתי לה עלייך והיא הזמינה את שניינו לבוא אלייה" טיילור חייכה,
"גם איתן מאתמול יהיה שם, הם חברים"
"אה נחמד, התחברתי אליו" חייכתי.
"סוזן זה גיא, גיא זו סוזן" הציגה אותי טיילור לילדה חמודה עם עיניים כחולות גדולות ושיער שחור קצר,
"נעים להכיר" היא חייכה,
"גם לי " חייכתי חזרה,
"איתן, מה נשמע?" שאלתי את איתן,
"הכל טוב אחי" הוא ענה בעברית ושניינו צחקנו,
"אין זמן לשטויות, יום ארוך לפניינו" טיילור אמרה,
"מה התוןכניות?" שאלה סוזן,
"לא יודעת" טיילור צחקה,
"שוב המשפט הזה?" שאלתי וצחקתי,
"מתרגלים אלייה, היא תמיד ככה" איתן צחק,
"אז מה באמת נעשה היום?" שאלה סוזן,
"בואו נלך קניון" הציע איתן,
"נשמע נחמד" אמרה סוזן,
"איתן, אתה מבקש ללכת לקניון, אני פוחדת שהצד הנשי שלך משתלט" צחקה טיילור,
"טוב טוב בואו נצא" סוזן אמרה ודחפה את טיילור.
הגענו לקניון וטיילנו בין החנויות, צחקנו הרבה ולבסוף חזרנו הביתה, וטיילור באה אליי.
"שנייהם ממש חמודים" זרקתי כשנכנסנו לחדרי והתיישבתי על המיטה,
"כן" טיילור חייכה, "אז מה אתה אומר על קנדה עד עכשיו?"
"מעולה, אני נהנה" חייכתי,
"גם אני נהנת.. איתך" היא אמרה, התיישבה על ידי, התקרבה אליי ונישקה את הצוואר שלי לאט לאט.
כל מי שקוראת כאן שתגיב.. אם יהיו יותר מ-15 תגובות מבנות שונות עד יום חמישי אני אפרסם בחמישי פרק-הוא כבר מוכן בטיוטותP:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
talia :]