מזכירה שוב- הם בקנדה, מדברים אנגלית.. אני כותבת בעברית חחח^^
וסליחה שהפרק קצר..
חג שמחחח
"כמה בתים ליידינו גר אחד בשם ג'ון, הוא הזמין היום הרבה חברים לביתו לראות סרט ואני בטוחה שהם ישמחו אם תצטרף" היא חייכה,
"אני בטח אפריע להם" אמרתי,
"מה פתאום?! קדימה אתה בא איתי" היא משכה אותי מחולצתי "לשם!" אמרה והצביעה.
שמחתי מאוד להכיר אותה והתרגשתי לקראת הפגישה עם שאר חברייה, אני מקווה שאצליח להקשר לאנשים באזור, רק לא יותר מידיי בכדי שהעזיבה לא תיהיה קשה כמו ההגעה לפה.
טליה:
שכבתי במיטה בחדרי ובהייתי בתקרה, 'מעניין מה עם גיא' תהייתי, קמתי למחשב בכדי לראות אם הוא השאיר לי עוד מייל, אך כנראה שאת המייל שכתבתי לו חזרה הוא עדיין לא קרא.
את מחשבותיי קטע צלצול הפלאפוןשלי,
"טליה?" שאלו - חסום,
"אממ.. כן מי זו?"
"זו נוגה טליה!!"
"נוגההה!!!!!!!!" שמחתי לשמוע אותה, אף על פי שדיי בגללה התחלתי לעשן, עדיין אהבתי אותה,
"טליה הכל בסדר? שמעתי שגיא עזב, אני לא רוצה שתישארי לבד, אל תתבאסי לי , עכשיו את באה אליי" היא דיברה מהר,
"חחח סבבה נוגוש אני בדרך"
"שיחת נפש מלב אל לב, רק אני ואת" היא ציחקקה וניתקה,
"טליה את באה לאכול?" שאלה אמא כשירדתי במדרגות,
"לא אמא, אני הולכת לחברה, ביי" אמרתי ויצאתי במהרה מהבית.
הגעתי אל נוגה דיי מהר, אולי זה בגלל שחצי מהדרך רצתי...
"טליה!" היא קפצה עליי וחיבקה אותי חזק,
"מה נשמע?" היא שאלה ומשכה אותי פנימה,
"לא יודעת, רע לי אני מתגעגעת אליו" אמרתי והדמעות התפרצו,
"דיי נסיכה שלי" היא חיבקה אותי,
"הוא הריי חוזר, לא?"
"כן.. אבל זה ארבעה חודשים נוגה אני לא יכולה זה יותר מידיי זמן" אמרתי וניסיתי לעצור את הדמעות אך ללא הצלחה,
"אני אנסה לעשות הכל בשביל שלא תרגישי אפילו עד שהוא יחזור, מבטיחה, יאללה נשמה תחייכי" היא חייכה אליי ודיגדגה אותי,
"דיי דיי" אמרתי וצחקתי,
"מה איתך?" שאלתי אותה,
"אני... אני עם זיו" היא אמרה בחיוך מרוצה,
"ואללה, מזל טוב!" שמחתי בשבילה וחיבקתי אותה.
גיא:
"היי ג'ון" נכנסה טיילור לבית, שכנראה היה שייך למשפחתו של ג'ון,
"טיילורררר" חייכו הבנים שישבו סביב הטלויזיה וראו סרט,
"אוקיי כולם, תכירו זה גיא, הוא בא מישראל לארבעה חודשים, והוא חמוד נורא" היא חייכה,
ואז לפתע אחד מהחבורה קם ואמר בעברית "היי!! אני גרתי בישראל" וחייך אליי,
"קוראים לי איתן" הוא אמר,
"זה ריי" אמרה טיילור והצביעה על מי שישב ליד איתן,
"ואני ניק" חייך האחרון,
"בוא תשב" הציע ג'ון וחייך לעברי,
"גם את טיילור, שבי" הוא אמר והושיט את ידו לעברה,
"אז איפה גרת בארץ?" שאל אותי איתן,
"בראשון" חייכתי אליו והוספתי "ואתה?"
"אני בבאר שבע" הוא חייך,
"מתי עברת?" שאלתי אותו
"ואו מזמן , לפני יותר מחמש שנים!!"
"אוי, אני לא מתאר את עצמי עובר ליותר מארבעה חודשים, אז חמש שנים? זה היה בטח קשה"
"זה היה מאוד קשה, אבל הנה אני עדיין בקשר עם החברים הטובים, ובחופשים יוצא לי לטוס לבקר, את החברים, את הדודים, וכשתחזור לארץ.. אני אבוא גם לבקר אותך" הוא אמר וחייך.
"טוב בנים, אני צריכה ללכת הביתה עכשיו" אמרה טיילור וקמה,
"אני אצטרף" אמרתי, הייתי מותש.. בגלל הפרשי השעות וכל זה,
"נו... נהנת?" היא חייכה אליי ברגע שיצאנו,
"האמת שכן, לא חשבתי שאת היום הראשון אבלה בחברת אנשים מהאיזור, תודה" חייכתי אלייה והיא השיבה חיוך,
"אחרי החופש אתה תרשם לבית ספר?"
"האמת שאני לא יודע, לא דיברתי על זה עם ההורים שלי עדיין" חייכתי,
"אם תרשם.. אז תרשם לבית הספר שלי" היא חייכה "גם הבנים משם"
"טוב טיילור, לילה טוב, תודה על היום" חייכתי אלייה,
"ביי גיא, תודה על הליווי" היא חייכה ונכנסה לביתה ואני הלכתי לכיוון ביתי.
נכנסתי הביתה והלכתי ישירות למחשב, לראות אם טליה השיבה למייל ששלחתי לה,
היא ענתה, סיפרה על החוויות שעברה בממדיון, וכתבה שהיא מתגעגעת.
'אני שמח שנהנת:)
לא ציפיתי שביומי הראשון אכיר אנשים... הכרתי שכנה שלי, שמה טיילור והיא הכירה לי עוד כמה בנים שאת השמות שלהם אני לא זוכר חוץ מאחד בשם איתן, הוא גר בבאר שבע לפני 5 שנים והיה נחמד לדבר איתו עברית.
אני מתגעגע אלייך טליה, ומקווה שתהני כל יום כמו שנהנת היום.. אוהב-גיא3>'
המייל היה קצר, מיד אחר כך הלכתי לישון.
טליה:
"טוב טליה, נחמד שבאת.. תבואי יותר" אמרה נוגה כשעמדנו בפתח ביתה,
"תבואי את, אף פעם לא היית אצלי" טענתי,
"צודקת, אני אבוא" היא חייכה,
"ביי ותודה" אמרתי לה, חיבקתי אותה והלכתי.
בדרך הביתה מלא מחשבות התרוצצו בראשי, הרחוב היה חשוך ושומם
"שלום טליה" מישהו לפתע קטע את הדממה ששררה ברחוב,
"שלום" אמרתי בפחד והסתובבתי לראות מי זה,
"עכשיו כשגיא לא פה, אולי תפני קצת מהזמן שלך בשבילי?"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
talia :]