סיימנו לארגן את הכל ובשעה 10 וחצי אני וגבי חזרנו לביתו,
"אחח אני מותש מהיום הזה" הוא אמר ושכב על המיטה,
"היה קשה" אמרתי והנחתי את המצלמה על השידה,
"נערוך עכשיו את הכל?" הוא שאל,
"יאללה , נצא לדרך" אמרתי.
גיא:
"גיא סיימת לארוז את הדברים החשובים לך? שאלה אותי אמא, יומיים לפני עזיבתינו,
'יום שני.. היום האחרון ללימודים והיום האחרון שלי בארץ עד שיעברו הארבעה חודשים המחורבנים האלה' חשבתי לעצמי.
"מחר אה?" אמר אביתר,
"אני לא רוצה את זה.. אתה לא מבין מה הייתי נותן בשביל להשאר" אמרתי בעצב,
"יהיה בסדר אחי, תראה את זה כחוויה, ארבעה חודשים זה קצת זמן, תהנה שם.. תכיר אנשים.. תקח חופש מהארץ ותחזור" הוא אמר עם דמעות בעיניים,
"אני אתגעגע אלייך אחי" אמרתי וחיבקתי אותו,
"גיא!" שמעתי צעקה,
"חברה שלך" חייך אביתר ונכנס לבית הספר,
"היום אתה בא איתי לגבי" היא חייכה אליי וחיבקה אותי,
"אני מצטער על הימים האחרונים שבמקום להיות בהם רק איתך הייתי עסוק בעצב שלי" אמרתי ועיקמתי אתץ הפרצוף,
"אני סולחת" היא חייכה אליי.
טליה:
"גבי הכל מוכן? כולם יהיו אצלך ברבע לשבע בדיוק?!" שאלתי, הייתי לחוצה,
"כן מותק, אל תדאגי" הוא חייך אליי "החברים שלך יבואו?"
"בטח, כולם יבואו, כל מי שאני דיברתי איתו לפחות" השבתי לשאלתו,
"המתנה שלך מוכנה?" הוא שאל ואני הנהנתי לחיוב,
"אני אהיה אצלך בחמש וחצי, אני אעזור לך לארגן הכל.
"ושוב כמו כל שנה, טקס משעמם עם חלוקת תעודות למצטיינים" אמר רועי ופיהק,
"נשרוד, כמו כל שנה" צחקקתי, במהלך טקס חלוקת התעודות הסתכלתי על גיא שישב רחוק מימני, גם הוא הבחין בי,
"טליה, את לא תשברי לי עכשיו, נכון?" שאל רועי,
"בגלל הטקס?" עיקמתי פרצוף,
"לא אהבלה, בגלל שגיא עוזב" הוא חייך לשנייה וחזר להיות רציני,
"אני אהיה בסדר.. מקווה" השבתי בחיוך מזוייף,
"אני פה בשבילך" הוא חייך אליי.
הטקס נגמר, בזמן שחזרנו לכיתות פנו אליי כמה וכמה חברים של גיא בקשר למסיבת פרידה שמתוכננת להערב.
הזמן עבר מהר, התעודה לא עיניינה אותי, חזרתי הביתה, התארגנתי והכנתי את הכל ורצתי לביתו של גבי,
עזרתי לו לסדר את הכיבוד, הכנו מסך עם מקרן שמחובר למחשב בסלון, הכנו מוזיקה ואז האנשים החלו להגיע.
"רועי קשה לי" אמרתי כשראיתי את רועי,
"אני איתך" הוא אמר וחיבק אותי חזק, גבי הפריד ביניינו וצרח כמו משוגע,
"מה קרה?!" שאלתי בבהלה,
"את צריכה להתקשר אליו, לומר לו לבוא יאללה!!"
"כולם פה?" שאלתי והוא השיב בחיוך.
גיא:
טליה התקשרה והודיעה שהיא אצל גבי ושאני אבוא, התלבשתי ויצאתי מביתי לכיוון ביתו של גבי.
דפקתי על הדלת, טליה פתחה אותה ומסביבה היה חושך, היא משכה אותי אל תוך הבית ותוך שנייה נדלקו האורות וכל החברים שלי קפצו עליי וחיבקו אותי, לא ידעתי מה לומר, הייתי מופתע, לאחר שכולם נרגעו וגם אני כמובן כולם התיישבו וגבי נגש למרכז לדבר,
"אחי, את המסיבה הזו תכננו רק בשבילך, בשביל שתשמח, זו לא מסיבה שבוכים בה שיהיה לך ברור! אנחנו רוצים להראות לך שכשתחזור תחזור למקום שבו כולם אוהבים אותך, ארבעה חודשים זה כלום זמן.. בשבילי ובשביל כל אחד אחר פה.. אתה תעבור את זה, תיקח את זה כחוויה, תחזור ותספר.. ועכשיו סרט שהכנו לכבודך, תסתכל לשם" הוא אמר והצביע לעבר המסך שהיה תלוי על הקיר
http://www.youtube.com/watch?v=bYP8t-1p-2Q
הסרט התחיל, נשמעה מוזיקה והמצלמה כוונה לעבר הים,
ולפתע על המסך הופיעה דנה ואמרה:
"גיא אני לא אשכח אותך.. ולא אשכח לך.. את כל מה שעשית בשבילי, את איך ששינית אותי והפכת אותי לבנאדם הגיוני, אתה אחי ואני יודעת שנשמור על קשר בארבעה חודשים האלו, וגם כשתחזור, אני אתגעגע אלייך כ"כ ומאחלת לך שהארבעה חודשים האלו יהיו שמחים, שתכיר אנשים חדשים ונחמדים בקנדה וכמובן, אל תשכח אותנו כי אתה הולך לחזור"
מיד אחרי דנה הופיעו עוד ועוד חברים שלי ואז הופיע אביתר ואמר:
"אחי.. אנחנו חברים כל כך טובים מגיל קטן, אתה חשוב לי ואני מקווה שתהנה לך איי שם בקנדה, אני פה בשבילך אומנם רחוק אבל תמיד אהיה מוכן לשמוע כל מה שיש לך להגיד, נשמור על קשר עד שתחזור, מחכה כבר לחזרה שלך..אוהב אותך, אביתר"
לאחר מכן הופיע גבי
"מיותר לומר כמה שאני חולה עלייך!, תשמור על עצמך בנאדם, ותחזור בדיוק כמו שאתה, אני הולך להתגעגע אלייך כל כך, גבי"
ואז הופיעה טליה:
"גיא" היא אמרה ונגבה את הדמעות מעינייה,
" קשה לי עם זה שאתה עוזב אפילו שזה לתקופה קצרה, תשמור על עצמך שם, אני אתגעגע ואני מחכה לך פה, אל תשתנה לי גיא, אתה הבנאדם הכי מדהים שיצא לי להכיר בכל החיים שלי והאמת שאין לי מושג איך אני אשרוד בלעדייך, טוב הדמעות חונקות אותי וקצת קשה לי לדבר.. אז אני אסיים בכך שאני אוהבת אותך"
כשהסתיים הקטע של טליה חיפשתי אותה בעיניי, היא התחבאה לה שם בין כולם ואיך שהמבטים שלנו נפגשו היא רצה לקראתי וחיבקה אותי חזק.
"אני אוהבת אותך" היא אמרה ונגבה את הדמעות מעינייה