וכבר תקופה ארוכה שאני מתחילה לכתוב פוסט. שורה, שתיים, חמש. ואז יוצאת.
כי לא מוצאת שום דרך להמשיך, לא יודעת מה לכתוב.
לא מצליחה להביע, לדבר, לספר, לשתף.
אני יסכם את היום הזה
היה יומולדת לחברה שלי אז עשינו לה פיקניק ביער ואז סינימה סיטי.
אחר כך הלכתי עוד שעתיים לעבוד, חילקתי פלאיירים. פתאום שני עוברת.
שני"את באה לגל?"
אני"מה יש אצלך גל?"
שני"יש פעולת סיכום"
אני"טוב, אל הודיעו לי."
שני"כן גם לי הודיעו עכשיו"
כלכך התעצבנתי.
היו הרבה צחוקים היום. באמת שמהבוקר עד שחזרנו לראש העין לא הפסקתי לצחוק. היה ממש כיףף
אבל חזרתי הביתה עם הרגשה של בעע ואין יל כוח לכלום. אולי זה מעייפות.
לא, זה מייאוש. זה מאין כוח, זה מנמאס.
ניראלי עליתי איזה 10 קילו. לא רוצה לבדוק אפילו.
באלי להקיא את כל מה שבלסתי היום ואיכ טחנתי כמו בהמה.
מנסה להפסיק ואני עוד שניה מתחרפנת.
מתה לסיגריה. בקושי יוצאת בערב ביגלל זה.
ראבק אני עצבניתת רצחחחח
יום שישי אני עושה ראסטות. 
שבת מחנה.
אין לי לא כוח ולא זין לכלום!
באלי ללכת, לנסוע מפה קצת.
לנסוע לתקופה ולחזור אחרת.
לחזור חדשה, נקייה, שונה...
אגב, התקבלתי למב"ר. ((:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
