אני לא יודעת אם שמתם לב,
אבל בזמן האחרון אני לא כותבת על עצמי.
אני כותבת רק על מה שמסביבי.
אני לא יודעת אם זה כי אני לא יודעת איך לסדר את המילים שהתבלגנו
או כי פשוט אני מרגישה לפעמים ששופטים אותי.
אנשים שאני מכירה וקוראים בבלוג- אני מרגישה ששופטים אותי!
אני אנסה לעבור את המכשול הזה בהצלחה.
_________________________________________________________
נושא אחר:
אני לא יודעת אם אתם יודעים,
[ואני יודעת שזה קצת מוזר שאני מכריזה על זה ככה]
אבל לפני 4 שנים ב- 13.7 אבי נפטר.
[אני לא רוצה שתגידו שאתם מצטערים או משו, כי זה רק יגרום לי להרגיש רע יותר]
היום האחיות שלי וחבר של אחותי נסעו לקבר של אבי.
הם שאלו את אמא שלי ואותי אם אנחנו נבוא.
אמא שלי על ההתחלה אמרה לא, היא עדיין לא מסוגלת להתמודד מול הקבר.
אני בהתחלה אמרתי שאני באה, מזמן רציתי ללכת לקבר שלו.
ואז ההתפרצויות התחילו.
משום מקום התחלתי להתפרץ בבכי, למרות זאת עדיין אמרתי שאני באה.
אחרי בערך עשר דק' של אמא שלי מנסה להרגיעה אותי, החלטנו שיום אחר אני ואמא שלי נסע ביחד לקבר.
ואני יודעת שכשהנושא עולה עם אנשים שאני מכירה- אני מציבה פני רוגע,
שכאילו התגברתי על זה מעט ואני יכולה להמשיך.
ות'אמת שגם אני חשבתי שהתגברתי ואני יכולה לעמוד מול הקבר שלו ולא לחשוב רק על מותו ואיך שהיה לי טוב איתו.
אלה לחשוב רק על הזמנים הטובים.
אך לצערי [נדמה לי] לא התגברתי ועדיין קשה לי.
אולי זה מראה שאני אנושית יותר ממה שאנשים חושבים.
אבל הייתי מעדיפה לשכוח את הצער ולהזכר בשימחה.
הפעם אני לא חושבת שלאנשים יהיה נוח להגיב, אז אם לא נוח לכם או שאין לכם מה להגיד- אל.
תמר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
