טוב אני פה...
זה רק אני או שאנשים מרוכזים בעצמם בצורה מזעזעת?
אני באמת לא מרוכזת בעצמי.... נשבעת, אני חושבת על מה קורה עם אחרים הרבה יותר ממה שקורה איתי.
אבל אני רואה למשל שהרבה פעמים לחברות שלי הרבה יותר נחמד לשפוך את מה שקורה אצלן בלב מאשר לשבת ולהקשיב למה שיש לי (ברוך השם לא כולן..)
אבל זה מצחיק, כי בידיוק סיפרתי לחברה שלי משהו שאני נורא גאה בעצמי... והיא פשוט עשתה לי 'וווואו' כאילו- שיא הזלזול.
והיא מהבנות האלו שפשוט כאילו כל כך חסרות בטחון, ואני אחת שבלי עין הרע, יש לי בטחון... אז קשה לי להבין אותה אבל אני ממש משתדלת, אני בחיים לא אצחק עליה על משהו כזה. היא יודעת שאני עוזרת לה והכל -מתפקדת כפסיכולוגית אישית בזמני הפנוי,לכל החברות- והיא בידיוק היום אמרה לי משהו בסגנון שהיא כל כך גאה בעצמה שהיא לא מתביישת במישהי מהמשפחה שלה.
מ-ה? כאילו היא צריכה להתבייש בעצמה... אבל בהחלט לא אמרתי את זה, כי א' זה חוסר טאקט, ב' אני מבינה אותה באיזה שהוא מקום, כאילו כולם התביישו פעם במישהו או משהו (עם כמה שמרגישים מטומטמים שאומרים את זה).
אבל אני לא אמרתי לה וווואו ציפיתי ממנה שלא תגיד לי דבר כזה.
תזכורת לעצמי: לא כל מי שהוא לא אני מתנהג כמוני.
**אני רוצה לברך את עצמי לרגל 100 אנשים שנכנסו לבלוג החביב שלי, 100 אנשים שנכנסו ויצאו במהירות הבזק אני מניחה, אבל בכל זאת, מאה יותר מאפס חח,מזל טוב**
ב24 שעות האחרונות אכלתי משו בסגנון הזה:
קפה עם כמו-סוכר *2.
בערך 12 מסטיקים ללא סוכר- אבל זה כי הם טעימים חח
אורז עם תירס, טיפה פסטה ותפוחי אדמה.
בסוף תפוח עץ עם דבש וטיפה גלידה.
את ה2 שורות אחרונות אכלתי לפני חצי שעה כך שלפני זה הייתי כל הזמן על ה2 כוסות קפה והמסטיקים.
עכשיו אני הולכת לכושר.
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
