יש לי שבוע הבא מתישהו מבחן במתמטיקה

ואני פשוט לא זוכרת חצי מהחומר (שביתה מפגרת) ואת החצי השני אני לא יודעת..

ואני כבר מיואשת מלכתחילה אז אני כבר לא ממש מתאמצת ללמוד

ואין לי כוח לשטויות האלה מצד אחד... אבל מצד שני כבר יש לי מועד ב' אחד (ככה שלמבחן הזה איזה ציון שאני אקבל זה סופי- אין מועדי ב') וזה ממש חשוב כי זה משפיע בהמון על ציון הגשה לבגרות וזה המבחן הכי קשה שאלון 006...

ואין לי כוח ללמוד לזה בכלל...

________________________________________________________

היה צריך להיות לי היום שיעור נהיגה עשירי והוא שוב התבטל... אני חושבת שהשיעור הזה שובר שיאים של תאריכים שבהם הוא היה צריך להיות ולא היה...

חמישי, ראשון, חמישי, שישי, לא ידוע

מה שמזכיר לי שאני צריכה להתקשר למורה לנהיגה שלי

אני אתקשר אליו מחר אני עייפה מידי מלא ללמוד למתמטיקה ולא לעשות שום דבר כי אני עייפה מידי...

________________________________________________________

עוד משהו קטן- הישרדות של ערוץ 10 זה ממש ממש יפה ומושקע... ודווקא את ההישרדות שהיה משודר כל הזמן של חו"ל לא אהבתי ואת זה אני ממש אוהבת...

זה ממש נחמד....

וואי משעמם לי ואין לי כוח לעשות שיעורים בכל השלושת-אלפים דברים שאני צריכה להכין למחר אז אני פשוט כותבת פוסטים...

החלטתי שלכתוב צריך פשוט לזרום וגם אם זה לא מנוסח הכי טוב וגם אם פיספסתי בדרך כמה דברים שבכל זאת רציתי להגיד..

צריך פשוט לזרום עם הכתיבה ותוך כדי לעבור לכתוב על נושאים לא קשורים כמו שאני עושה עכשיו..

פשוט לדבר עם הידיים (להקליד כאילו.. חח.. לא משנה...)

למען האמת משגע אותי לפעמים לקרוא מכתב או מבחן או סתם משהו שמישהו שאני מכירה כתב ואני רואה איך הטקסט שונה לחלוטין ממה שזה היה אם הם היו אומרים את זה...

ולא שונה מטעמי נימוס, ארגון דברים, השמטת סלנג וכו' אלא שימוש נרחב במילים גבוהות כל הזמן.. אממ.. מה עוד..

לכתוב כאילו נבחנים עכשיו במבחן בחיבור...

אנשים תהיו עצמכם!

כן טוב...

בכל מקרה סתם לוידעת מאיפה זה בא לי בכלל אבל בא לי לכתוב על לימודי נהיגה...

(אני יודעת מאיפה זה בא לי... זה נושא הדיבור העיקרי שלי כבר כמה חודשים... אבל הכוונה מאיפה התחשק לי לכתוב על זה... =])

בכל מקרה, אני בת 16 ו9 חודשים ושבועיים (טחח.. אפשר לראות לפי הדבר הזה ששמתי בצד..)

ונהיגה זה משהו שמאז שאני מהזה פיצית בילבלתי לאמא שלי את המוח עליו...

מאז ומתמיד רציתי לנהוג... (החיים שלי מתחלקים אצלי בראש בצורה מסויימת ל-עד סוף כיתה ג' שגרתי במקום מגורים מסויים ומתחילת כיתה ד' שעברתי דירה לאיפה שאני גרה היום... אז עוד משגרתי במקום הקודם... ככה שזה ככה כיתה א'-ב'-ג' שזה ממש קטן ^_^)

בקיצור ובתחילת החופש הגדול (חודש לפני 16 וחצי, גיל "היעד" ללימודי נהיגה) התחלתי מהזה להיות אובססיבית... כבר ההורים שלי התחרפנו ממני... ואז עניין אותי בעיקר התאוריה כי זה היה קרוב יותר...

בקיצור אז קניתי את הספר של התאוריה (כן כן באוגוסט...) והתחלתי ללמוד כל מיני דברים בעיקר תמרורים ומנוע (שדרך אגב מנוע זה ממש מעניין... לא הכול אבל חלק נכבד מזה כן) ואז הגעתי ל-16 וחצי ועדיין לא ניגשתי..

אבל בכל זאת רציתי להתחיל ללמוד נהיגה מעשי והכול... ולא רציתי להתחיל חצי שנה לפני הזמן אבל גם לא רציתי לחכות ל-3 חודשים לפני אז החלטתי שאני מתחילה ככה לקראת סוף אוקטובר שזה בערך 4 וחצי חודשים ככה.. וואי שמסתכלים על זה אשכרה עמדתי בזה.. בסוף אוקטובר הכוונה...

בקיצור אז התחלתי לנג'ס לאמא שלי לחפש לי מורה לנהיגה (היא רצתה לברר עם אנשים לפני שלוקחים מישהו שלא מכירים...)

וגם היא רצתה שאני קודם אקח כמה שיעורים ורק אז אגש לתיאוריה...

בקיצור... (וואי אני חופרת בלי פואנטה... חסר לכם על תגובה לזה ^_^) התחלתי ללמוד... ושיעור ראשון היה מהזה נחמד...

ברור ששיעור ראשון זה כמו כל דבר שיעור ראשון וזה גם נראה ומרגיש ככה.. אבל עדיין היה נחמד ליסוע קצת..

ואז המורה שלי התחיל ללחוץ עלי לעבור תיאוריה והכול ורציתי כבר לגשת אבל לא היתה לי הסעה (למה חולון זה כזה רחוק...)

ואז באמצע נובמבר הלכתי... והייתי מהזה בלחץ... (ת'אמת אני תמיד בלחץ לפני מבחנים... לא משנה כמה אני יודעת את החומר.. אבל יאמר לזכותי שברגע שאני מגיעה למבחן הלחץ הופך שולי.. אני מצליחה להתרכז במבחן... נראה מה יקרה שאני אגיע לטסט... קריפי...) בקיצר הייתי מהזה בלחץ.. ודמט תיאוריה זה איזה 5 שעות לחכות שם (מתוך זה חצי שעה מבחן בסה"כ)

שלא לדבר על הזמן המתנה לתוצאות... אבל עברתי! ^_^

עכשיו נשאר לי רק לעשות עוד 20 שיעורים ולהגיע לגיל 17.. חח...

אה וכמובן להצליח לנהוג טוב ולעבור טסט...

אבל קודם נגיע לגיל 17.. חח...

וואי לא רוצה להגיע לגיל 17... זה נשמע כזה ענק...

ומכיוון שאנשים מסרבים להגיב לי... בוא נראה אם זה יעזור...

שמונת הראשונים שיכתבו בתגובות (ובנוסף יציינו שהם מעוניינים) אני אוסיף לינק לבלוג שלהם ברשימות הבלוג שלי.

הצטרפתי לטבעת מכורי הארי פוטר... D=

מכורה זה לא מילה בכלל...

הכול התחיל בכיתה ב' אני חושבת שחברה המליצה לי לקרוא הארי פוטר וביקשתי מסבתא שלי לקנות לי את הספר ובהתחלה הוא לא ממש עניין אותי אבל קראתי בכל זאת ומתישהו הוא ממש עניין אותי וקראתי אותו ממש מהר בלי להפסיק..

ואני זוכרת שהגעתי לקטע בסוף שהארי רון והרמיוני צריכים לעבור את הכלב פלאפי וזה הפחיד אותי (הייתי קטנה) ועצרתי ואמרתי שאני אקרא את זה אחרי זה ודילגתי על עמוד שניים "רק לראות אם הם בסדר" והמשכתי ככה עד סוף הספר... ורק אחרי שישבתי בלי הפסקה איזה שעה וסיימתי את כל הספר הראשון חזרתי לקרוא איך הם עברו את פלאפי...

ואז ביקשתי מסבתא גם את הספר השני וגם אותו קראתי בלי הפסקה.

ולספר השלישי כבר חיכיתי הרבה זמן כי הוא לא היה... וגם לספר הרביעי...

לספר החמישי כבר חיכיתי בהיסטריה (עברו יותר משנתיים עד שהוא ייצא. וכבר הייתי גדולה יותר) וקראתי בפורומים ספויילרים על כל הספר.. ידעתי את כל הספר עוד לפני שבכלל הוא יצא (בעיברית.. הוא יצא באנגלית ואנשים קראו וסיפרו) וזה לא הרס לי את הספר.. אי אפשר להרוס הארי פוטר אבל החלטתי שבספרים הבאים אני לא קוראת ספויילרים (ואתם לא מבינים כמה זה קשה..)

ואת השישי חיכיתי עד לתרגום בעברית (שיוצא יותר מחצי שנה אחרי האנגלית) ועד אז מתרוצצות שמועות מאלא שקראו באנגלית וגילו לי בלי שרציתי לדעת את מי מת בספר השישי וזה עיצבן אותי אבל לונורא- אי אפשר להרוס הארי פוטר ^_^

ושהספר השביעי יצא באנגלית ממש רציתי לקרוא אותו... ובקיצור בלי יותר מידי למרוח התלבטתי עם לקרוא אותו באנגלית ובסוף הסקרנות והרצון שלא יגלו לי כלום גבר וקניתי אותו באנגלית (וואי מוזר שוב סבתא קנתה לי.. :S חח..) וקראתי אותו במשך פול זמן ותירגמתי מלא בשביל להבין (ולא להבין מההקשר כי זה הארי פוטר ורציתי להבין הכול...) ואת ה-8 פרקים האחרונים קראתי בלי הפסקה במשך כמה ימים (לוזוכרת) כל היום (מזל שהיתה חופשת סוכות.. ^_^)

בקיצור הספר השביעי מדהים!.. באמת מדהים! היה לי מהזה כיף לקרוא אותו.. ובאנגלית למרות שלקח לי זמן זה היה מהזה כיף..

עכשיו עוד משהו- אם כבר חפרתי..

עד ליציאת הספר החמישי (שלקח שנים עד שהוא יצא) קראתי שוב ושוב את הארבעה הראשונים..

אבל לא סתם מההתחלה עד הסוף ככה בשביל הכיף... ואחרי שהחמישי וכולם יצאו קראתי אותם שוב ושוב ושוב (את כל הספרים) ככה ש-

את ארבעת הראשונים קראתי יותר מ-15 פעמים כל אחד.. כבר איבדתי את הספירה מתישהו...

את הספר החמישי קראתי 6 פעמים

את השישי פעמיים

ואת השביעי פעם 1 (עד היום.. אבל אני חייבת חייבת לקרוא אותו לפחות עוד פעם אחת בעיברית אבל עוד לא קניתי אז בינתיים נשאר רק פעם אחת)

ואחרון- הדירוג שלי:

השביעי (אין מילים- מדהים!)

הרביעי (בהתחלה דווקא לא אהבתי אותו אבל אחרי כמה פעמים הוא הפך להיות הכי אהוב עלי- לפני השביעי)

השלישי (שאותו תמיד אהבתי מאוד)

החמישי (ארוך ומייגע אבל מצחיק ומלא בפרד וג'ורג ^_^)

השני (אומנם הוא ילד בן 12 ומתנהג כמו ילד בן 12 אבל כל הקטע עם טום רידל ממש נחמד..)

השישי (התלבטתי בין השני לשישי והחלטתי שהשני קודם כי את השישי לא ממש אהבתי בקריאה ראשונה אבל בקריאה שניה כן.. אולי עוד כמה פעמים אני אוהב אותו יותר...)

הראשון (אומנם הספר הראשון והפותח של הסידרה... אבל בכל זאת חיים של ילד מוזר בן 11 לא הכי מעניינים.. בעיקר שפרסי מעצבן, אין כמעט קווידיץ' הרמיוני לא נחמדה... =])

אפרופו קווידיץ'- קווידיץ' רולז ^_^