המילים האחרות.

מהמקומות שרק אחרי שאתה חוזר אתה מבין שלא ניצלת עד הסוף את הזמן,

רק אחרי שאתה חוזר אתה תבין שזה בלתי אפשרי לשמור על קשר עם כולם,

למרות שאת כולם הכרת כל כך טוב.

זאת ההרגשה שיוצאת מזה,

אבל היא טובה ונעימה, ומשאירה טעם של עוד.

וזאת החווי"ה.

עדת בוב-

אתם אנשים טובים אחדאחד.

ויאו, היה לי כ"כ כיף שאני בחיים לא ישכח :].

ותמיד אחרי שחוזרים כולם שואלים

"היה יותר כיף משנים קודמות?"

ואני אומרת שכל שנה זה שונה, ואי אפשר להשוות.

אז גם השנה הזאת, הייתה מיוחדת ושונה.

בדיחות (ורובם אישיות):

- ענבליק מתעצבנת על בת-חן,

שמי שלא היה שם,

לא יודע עד כמה זה מצחיק.

- ענבליק: "הוא איבד עשרה כרטיסים, כל אחד בשווי שלי 80 שקל"

בנצ: "והוא שילם על כולם?"

ענבליק: "כן.."

אני: "פאק זה איזה 400 שקל!!"

- השכמת שאלתיאל קואאק (חהחהחה).

- שירי: "יאללה לקום לקום לקום"

אני: "את יכולה להיות בשקט?"

שירי: "למה?"

אני: "כי את מפריעה לי לישון".

- א': "תמר, כואב לי הראש"

תמר: "טוב, בואי לחובש"

ב': "תמר, נראה לי שמתפתחת לי דלקת באצבע"

תמר: "טוב, בואי איתי לחובש"

- "ילדת הכרטיסים שוב הולכת להציל את העולם" ברושה.

והיה עוד איזה ערב אחד מצחיק עם ענבליק נעמי רוני ובנצ בחדר, שאין לי כוח לפרט :]. 

מסקנות מהמחנה:

1. אני אוהבת את הבית, במיוחד את החלב בבית.

2. כפר סילבר זה כפר הנמלים.

3. לבכות זה כ"כ משחרר.

4. רוני גירוני היא ילדה מצחיקה (ומבולגנת).

5. אור הוא תימני למרות שוהא מכחיש.

6. רק אחרי שאנשים מכירים את האופי שלך, הם יודעים להעריך את היופי שלך.

7. אני אוהבת חצאיות ארוכות.

8. ליאור דורון :).

תמונות (כי חובה):

רוני המדהימה-

רומיס-

יניב המגניב-

נהוראי הנשמה-

בנצ-

בולטימור עולה :) -

אילן-

רותי (בפוזה מה פוזה)-

אסף החקלאי-

נועה עם העיניים-

נוגה עם החיוך-

ליטל רותי ותמר-

נויה-

דורון ורחל-

עוד פוסטים בנושא:

ענבליק

נויה

רוני גירוני

חוו"יה 2007- לא היה ולא יהיה דבר כזה.

3> זיס.

גרגמלי קטן ואהוב שלי.

הייתי חייבת למחוק את הפוסט הקודם, אני יסביר לך עוד למה שתחזרי.

וואי איך עשית לי את זה?

נטשת אותי אשכרה לשבועיים.

אני מרגישה שנאי מתרקבת פה בלעדייך.

אני יכולה לרשוםם מה שבאלי בבלוגךואת תראי אותו רק עוש שבוע ויום.

עכישו יש לכם קבלת שבת בחוויה..

מעניין עם כייף לך שם, אני מקווה שכן.

אני אוהבת אותך מתוקה שלי.

ואת העצם העובדה לקיום שלי.

לחיים שלי.

לחיוך שלי.

לנשימה שלי.

לעצב שלי.

לאהבה שלי.

את הכול.

אנשים חושבים שאני בטח סתם יושבת ומחרטט לה את זה להתחנפות,

אבל זה לא ככה.

טל היא מסוג האנשים שפשוט מבינים אותך הכי טוב.

היא תדע איזה עצות לתת לך ברגע שתצטרך אותם.

איך להעלות לך תחיוך חזרה לפנים.

מה גורם לך לצחוק ולבכות.

וגם תמיד אפשר לדבר איתה על הכול, והיא תבין.

באמת את הבן אדם שמכיר אותי הכי הרבה זמן, מהרגע שכמעט נולדתי וגמני ככה לגבייך.

אי אפשר להפריד ביננו.

מהמעון עד התיכון =]

ומי שינסה, יקבל שיתוקית לפנים עד שהוא יבכה ויבכה.

אז גרגמלי שלי,

אני אוהבת אותך.

ואני ממש מצטערת שמחקתי את הפוסט, בגלל זה אני מפצה עליו=]

מקווה שתחזרי מחוויה עם חיוך ענק על הפנים,

וברגע שאת מגיעה הבייתה טלפון.

אני יחכה לידו אל תדאי.

להתראווות נשמאמימימימימימימימימיממימימימימימימימי.

ואועאועאועאועאע היו ימים שהיית מתנחלת..

אנחנו על הבוקר.

פשוט יופי על רמה XD.

אוהבת אותך יפה שלי.

מוזר: מצבי הרוח שלי משתנים במהירות האור. וממש לא בקטנה. מהכי רע, להכי טוב.

רגיל: התבטלות בלתי פוסקת.

חדש: מידי יום אני פותחת "וואלה אסטרולוגיה" ועושה תרגילים לשחרור הנפש, מציאת השלווה הפנימית, ושחרור הדברים הרעים (וזה אפילו עוזר לי קצת).

ישן: לא מתאמנת בגרוש ועוד עושה לעצמי יסוריי מצפון על זה.

טוב: מוקפת באנשים שאני הכי אוהבת בעולם, והכי כיף לי איתם. מגלה מחדש שגם אם בלילה אחד אני חושבת שאין מי שיקשיב, ביום שאחר כך אני מוצאת את עצמי מדבר עם הבן אדם הכי לא צפוי בעולם, והוא מקשיב לי.

רע: הריבים עם אמא חוזרים.

יש: עבודה :) ועוד מעט מחנ"ק 2007.

אין: כסף, מוח, והרבה בגדים לחווי"ה.

מכעיס: שאור וגיא משחקים כדורסל בתשע בבוקר בזמן שאניישנה. כוסאמא שלהם.

משמח: אני לומדת להעסיק את עצמי בלי לטפס על הקירות (אבל עם לשחק באבלס).

מבאס: כמו מטומטמת, ביטלתי שיעור גיטרה אחרון לפני שאני נוסעת לשלושה שבועות.

מלחיץ: עוד חודש חלוקת תפקידים.

משקל: במגמת ירידה. אני תמיד מרזה בחופשים :].

גובה: צריכה עוד קצת. אבל בינתיים כלום ://.

חדר: סדום והמורה.

3> זיס.

עדני שלי,

תודה רבה שהיית שם בשבילי.

אין לך מושג עד כמה שאני אוהבת אותך,

ומעריכה גם :].